התנועה הקיבוצית משביחה את בעלותה על קרקעות המדינה ומסדירה בנים ממשיכים. מעבר לקו הירוק נבנים להם בתים ההכרחיים ל"גידול הטבעי באוכלוסייה". אבל בגבעת עמל – כל תיקון גג הפך לא חוקי. רבקה חיילובסקי ואלי לוי פלשו מבטן אמן לגבעת עמל ב' וגזלו את הקרקע מידי יצחק תשובה
בשביל דובר עמידר, והשלטון, הטענה שהמדינה מחויבת קודם כל לאזרחיה ולקיומם, היא הסתה. ואם כך, בפה מלא אני אומרת: אני מסיתה. רותי לביא על מאבק לשינוי מציאות שהוא מאבק נגד אלימות
עשב וסכך, במבוק ואבן, בוץ ולבנים, עץ וחימר. בית הינו הבסיס החומרי ההכרחי לאנושיות ולאזרחות. ועדיין, כל כך הרבה בני אדם בעולם סובלים מדיור לקוי או מהיעדרו המוחלט. האנתרופולוג ארג'ון אפאדוראי מתבונן על הפשע נגד אנושות הזה, ולא פחות חשוב – על המאבקים המרשימים שמתנהלים כנגדו
הסיפור של הדיור הציבורי הוא סיפור נשי על אלימות ממסדית המתחבאת מאחורי פסקי דין, חוקים ומדיניות המונעים מנשים מוחלשות קורת גג. בעקבות הפינוי האחרון של רבקה לוי
מאבקה של משפחת אל עג'ו מרמלה נגד צו הפינוי הוא הרבה יותר ממקרה פרטי – זהו סיפורן של מאות משפחות שמבקשות את הבסיסי ביותר בקיום האנושי, קורת גג. אלמה ביבלש עם ההתפתחויות האחרונות
הרחק מעין התקשורת, מעשה נואש של משפחה מחוסרת דיור שפלשה לדירה הופך לטקטיקה של התנגדות באר שבעית כנגד מבצע פינויים-על-סטרואידים של עמידר וההוצל"פ. רנן יזרסקי על מציאות חייהם של מפוני עמידר, המשה סילמנים שאין להם דבר זולת חייהם
ללאה שמי היו שתי ברירות: לפלוש לדירת עמידר או לישון עם ילדיה ברחוב. מאז, פעילי הדיור הציבורי בבאר שבע שומרים על הדלת לאורך כל שעות היום בזמן שהיא מבוצרת בבית, חמושים במצלמות ומחכים שכוחות הפינוי יגיעו. רנן יזרסקי מדווחת
הסיפור של ציפי וישראל שטיינלינג, שפונו מביתם ביפו בשבוע שעבר אחרי 37 שנה, הוא רק אחד מבין מקרים רבים של אנשים שנזרקים לרחוב בזמן שעמידר והקבלנים עושים קופה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
