כשמדברים על הנכבה חושבים בדרך כלל על הכפרים ההרוסים, אולם מה עם מחיקתה של רקמה תרבותית-עירונית תוססת וצומחת? אלי אמינוב על הרס הערים הפלסטיניות בידי הציונות, חלק ב'
ישראל היא לא אי בלב ים, "הילידים" לא נעלמו מהמרחב, והתהליך הקולוניאלי הוא לא נחלת העבר. מוחמד ג'באלי על הבעייתיות בשיח הליברלי-דמוקרטי לגבי זכויות מיעוטים
מדיניות ה"בידול" בין עזה לגדה היא פרויקט אידיאולוגי מוכרז של מדינת ישראל לא רק מהשנים האחרונות – אלא עוד מ-68'. אילת מעוז על הצורך להחזיר את עזה למרכז הדיון הפוליטי
המו"מ המדיני הוכיח עצמו כזירת איגרוף שבה הפלסטינים לא מפסיקים לחטוף. הפנייה לאו"ם, על אף שלא תשנה את המציאות השטח, מוצדקת לחלוטין ומהווה רגע היסטורי במאבק הפלסטיני לחירות ולעצמאות
מהמאהל החרב בבית שאן ועד הקפה של פריד ברמאללה – מחאת האוהלים המתמשכת והאירועים הצפויים בסוף החודש לקחו את יובל בן-עמי לסיבוב ארוך ברחבי ישראל והגדה. מסע בספטמבר: חלק ראשון
המחשבה שניתן לייצר הומוגניות של זהות לאומית-אתנית על פני מרחב טריטוריאלי סגור הרמטית, היא הרסנית. תיאוריה פוליטית יהודית חדשה חייבת לחזור ל-48' כנקודה ארכימדית למחשבה על הסכסוך ולהגדרת הריבונות במתכונת חדשה
מעבר לדיון השוטף בזכויות הפלסטינים, עלינו לבחון מחדש שאלה שכמעט ואינה נשאלת: "מהן זכויות היהודים בפלסטין/ארץ ישראל?" זהו הבסיס לתהליך של דה-קולוניזציה ושינוי קריטי בתודעה הישראלית
