מה היא האלימות בסטירה ביד פתוחה על פניו של גבר רב-עוצמה לעומת האלימות היומיומית, הדנה עשרות אנשים לתקופות מאסר? האקטיביסטית יפעת דורון נכלאה לשמונה חודשי מאסר בפועל על כך שסטרה לפרקליט הצבאי עסאם חאמד
כתב ״עובדה״ עמרי אסנהיים לא ראה צורך מיוחד לעמוד על טיבם של אנשי ״פורום ישראל הירוקה״ ומקימו גלעד אך, מהם צמח ארגון ״עד כאן״. כך, מיליציה המורכבת מלוחמים קרביים לשעבר המרגלת אחרי פלסטינים תוארה בהתפעלות ובאהדה. רוצים לדעת מה באמת עושים ה״אידיאליסטים״ האלה?
העובדה שגדעון לוי וסער סקלי הפכו לדמויות ריאליטי כה מוצלחות, בעוד נשים בעלות דעות דמות לא זוכות לאהדת הקהל או לחיבוק הטלוויזיוני, נעוצה אולי בהיותם הצאצאים של יפי הבלורית והתואר המיתיים. תום מהגר צפה ב"מחוברים 2" וחשב שהנה עוד רגע קט וגדעון לוי שב למוטב
ראשית הסיפור בבלוגר שמתעוור באופן פתאומי. הוא פונה לרופא עיניים, אולם זה אינו מוצא כל פגם בעיניו… מתי שמואלוף מתנדב להוליך את העיוור הרחק מעבר לווילה בג'ונגל, למחוז שבו לא יורים באספסוף ואצטלת האוניברסליות אינה מכסה על כל פשעים
מלאכתנו כאנשי שמאל קשה יותר מתוך עמדה שהיא מחד סולידארית עם תושבי השכונות הוותיקים, ומאידך מגנה בכל פה התקפות שאלה מבצעים על זרים. חגי מטר מוחה נגד השיח הצובע את השמאל כולו בצבעי ההגמוניה האשכנזית ציונית, ומשיב לתום מהגר
באילו תנאים יכולה אלימות להיחשב כנשקו של החלש ומה ניתן ללמוד על משתתפי התקרית מאופן הדיווח עליה? תום מהגר מבקש להתבונן בשיח שמייצרים פעילי השמאל ולעצור לרגע אצל האישה שבכותרת
אם נמשיך לקרוא לתושבי השכונה "תושבי השכונות" בלי להבין כמה גזענות והתנשאות יש בביטוי הזה, לנצח נישאר השמאל המנותק – זה שלא רק שעניי עירו לא קודמים בעיניו, אלא בכלל לא נחשבים. ספיר סלוצקר-עמראן על המחויבות לשינוי המצב בדרום העיר
שכונות הדרום לא התנגדו לזרים, הן התנגדו לשינוי כפוי ורחב-היקף במרחב הביתי שהופך אותו למרחב זר. ואת מלחמת ההישרדות הזאת ההיגיון הליברלי מסרב לתפוס. יריב מוהר על האיזון הראוי בין הזכות לקהילה לזכויות הפרט, והביקורת שצלחה על הפגנת הנגד לאירועים האלימים בתקווה
הסטטוסים של החברים שלי בפייסבוק מלאים בתמונות מבלעין ובעדויות על פליטים שהותקפו, אבל לא מרבים לעסוק במאבקי השכונות. למה? תום מהגר על החיבור ההכרחי בין בלעין לתקווה
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
