תלמידי שנה ג’ לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית פגשו את הפרופ’ אווה אילוז לשיחה על מזרחיות, אפליה והפולמוס ב”הארץ”. למרבה הפלא, התלמידים האשכנזים שהיוו רוב בכיתה, נמצאו מתקרבנים, כן כן, ממש כמו מזרחים, הכול כדי להתחמק מהדרישה לשוויון
אם נמשיך לקרוא לתושבי השכונה “תושבי השכונות” בלי להבין כמה גזענות והתנשאות יש בביטוי הזה, לנצח נישאר השמאל המנותק – זה שלא רק שעניי עירו לא קודמים בעיניו, אלא בכלל לא נחשבים. ספיר סלוצקר-עמראן על המחויבות לשינוי המצב בדרום העיר
מנגנוני הסלקציה של הסיירת-שייטת-טייסת מרחיבים את שורותיה של “ארץ ישראל השנייה”. מאיר עמור בוחן את אירועי השבוע האחרון בו התחוור שוב ש”החבר’ה הטובים” אינם מוכשרים להנהיג את החברה המתפכחת מ”חלום הישראליות”, וקורא להתנגחות עם הסדר הישן
המשפחות כושלות, לא מתפקדות ובעלות דפוסים בעייתיים, והממסד המטפל? לשון נקייה וצנזורה ממזערות את חלקו. שמוליק דוד קורא את השתיקות במחקר של משרד הקליטה על רצח של נשים יוצאות אתיופיה בידי בני זוגן
רחוקה. הומוגנית. רק צריך לעשות אותה דומה למרכז. שלמה סבירסקי מסביר למה השימוש במושג “פריפריה” עושה דה-פוליטיזציה לסוגיות של פיתוח, שוויון וחלוקת משאבים. מישהו אמר ערבים, מזרחים, כפרים לא מוכרים ותעשיות לואו-טק?
רוצים חלוקה צודקת יותר של משאבים והקטנת הפער הבלתי נתפס בין הכנסות האלפיון העליון להכנסה הממוצעת לנפש? יש רק דבר אחד קטן שצריך לעשות: מיסוי אגרסיבי של אילי ההון
המחאה החברתית תצליח דווקא אם תתעלם מהמלצות שונות להעביר תקציבים ממגזר זה או אחר, ודווקא משום שהיא מהפכה “של כולם”. תגובה למאמרו של יזהר אופלטקה בוויינט, שהפך את החרדים לשעיר לעזאזל