תחושות של אי נחת, טרדות וכאב עמום מלוות את הצפייה בסדרה, והן מתגברות כשעורכים את ההקבלה בין המתרחש על המסך לבין הפגיעה בזכויות הפרט המתגלמת, למשל, בתיקון לחוק איסור האפליה
אין זו מקריות היסטורית שכמעט באותו זמן נכשלו במערב ובמזרח שני ניסיונות מהפכניים מבורכים: התנועה כנגד הניאו-ליברליזם במערב בשנת 2008 והאביב הערבי של 2011. שניהם דוכאו, אבל הדחף המהפכני עדיין רוטט מתחת לפני השטח ובוודאי יתפרץ שוב בעתיד
אנחנו מדחיקים, מצדיקים, חותמים על הסכם נורמליזציה עם מדינות במפרץ, מתעלמים מכך שחמש דקות מכפר סבא, המצב הפוך מנורמלי. יש לנו מה ללמוד מההיסטוריה של החברה הצרפתית ומעלליה באלג'יריה
האם מאבק משותף הוא תרופת פלא לעוולות המקום הזה? מתי מאבק משותף משעתק יחסי כוח בין המשתתפים בו, מתי הוא מזיק למאבק של המדוכאים? האם מאבק משותף מנוגד בהכרח למאבק לאומי נגד דיכוי? מאבק משותף יכול להיות חשוב ומועיל – אבל ממש לא בכל תנאי
בספרו החדש מתבונן גיש עמית על מסלול הנדודים של הפילבוקס, ודרכו על תנועתו של הקולוניאליזם האירופי על פני הגלובוס – עד ימינו. קטעים מתוך "חורבות מן ההווה"
שוגה רוחמה מרטון כשהיא חושבת שהזכות לחיים פוליטיים ניתנת לכולם במדינה דמוקרטית, משום שעבור רוב בני האדם בעולם הזכות הזאת ריקה מתוכן בהיותם טרודים במאבק הישרדותי. תגובה
במסווה של זכויות אדם ואוניברסליזם, טוען גדי טאוב כי סיום הכיבוש יחמיר את מצב זכויות האדם של הפלסטינים בשטחים הכבושים. לבד מהאוריינטליזם הטמון בטיעונו (מוטב להם כיבוש מערבי נאור), טאוב לוקה בחוסר הבנה חמור ביחס למשטר הדיכוי הישראלי. תגובה
מעבר למסר הקטנוני משהו שמבקש להעביר הפובליציסט והסאטיריקן ב. מיכאל (מירי רגב לא קראה את הספר!), נראה כי מיכאל בעצמו לא ירד לסוף דעתו של המחבר או של מטרותיו הפוליטיות. באמצעות "אלטנוילנד" הרצל מכשיר את הקרקע לקראת השתלטות יהודית-אירופאית על הארץ, כשהסיפור מגלם למעשה רציונליזציה של נישול פלסטינים מארצם
מרחוק צפינו בלהבות האש מכלות את שדות החיטה של הקיבוץ, שהוקם על אדמות הכפר שנכבש ותושביו גורשו. במשך כמה שנים נמשכה המסורת, עד ששכנינו הסוציאליסטיים הקולוניאליסטים חשבו על הרעיון לקצור את החיטה בעודה ירוקה
במסגרת שביתת הסטודנטים הגדולה שמתקיימת בימים אלה בדרום אפריקה, הועלו דרישות מוצדקות רבות לתיקון האפליה כלפי שחורים בהשכלה הגבוהה. אולם אחת הדרישות שנשמעו בשולי המחאה, הדרישה ל"דה-קולוניזציה של המדע", מזמינה דיון ביקורתי