כל החיוכים המבוישים וכל הסיסמאות האידיאולוגיות שעוטפות את המעשה הקולוניאלי לא יכולות להסתיר כי מדובר במעשה שכזה. יעל בן יפת על מסעות הכיבוש של איציק שמולי
סלילת כביש עוקף כפר כנא שמקדמת עיריית נצרת עילית הוא עוד פיסה בהפרדה האתנית הנהוגה בישראל, ויפגע בעיקר בנשים פלסטיניות – כפי שמלמד המקרה הקודם של עוקף נצרת. אלי אמינוב על הרס ערים ערביות בידי הציונות, חלק א’
כאילו לא עברו 50 שנה, כאילו לא היו מעברות, כאילו הראשונים האמיתיים שהגיעו לכאן כ”חלוצים” הם סטודנטים ערכיים שהקריבו את עצמם – נטע אלקיים על גילוי יבשת הנגב בידי עמותת איילים
זו השאלה שכדאי להציב בראש השיח הפוליטי, בעקבות הכישלון המתמשך של הציונות להתרחק מתודעת ה”שטייטל” בגיאוגרפיה הארץ-ישראלית. אבנר בן זקן מחזיר את הכוח לאזרחים
ישראל היא לא אי בלב ים, “הילידים” לא נעלמו מהמרחב, והתהליך הקולוניאלי הוא לא נחלת העבר. מוחמד ג’באלי על הבעייתיות בשיח הליברלי-דמוקרטי לגבי זכויות מיעוטים
המדיניות האגרסיבית של ממשלת ישראל לצמצום מרחב המחייה של הבדואים בנגב, הביאה אותם לתחתית הסולם הסוציו-אקונומי בכל פרמטר אפשרי. תוכנית פראוור ההרסנית רק תחמיר את המצב
מעבר לדיון השוטף בזכויות הפלסטינים, עלינו לבחון מחדש שאלה שכמעט ואינה נשאלת: “מהן זכויות היהודים בפלסטין/ארץ ישראל?” זהו הבסיס לתהליך של דה-קולוניזציה ושינוי קריטי בתודעה הישראלית