השמאל הציוני נזהר מרדיקליות כי הוא פוחד להישאר לבד, בלי שבט. העניין הוא שיש שבט אחר, גדול יותר – והשבט הזה נמצא בחוץ. למשל שבט ה-BDS הגדל והולך בעולם. אלה בעלי הברית שלנו כי אין לנו בני ברית בתוך השבט המקומי. תגובה לאורי אבנרי
״בעולם הרפואה יש שיח כזה של ׳אנחנו רציונליים, מדעיים, ואתם הנפגעים – רגשיים, לא קוהרנטיים׳״, אומרת הדס זיו מ'רופאים לזכויות אדם', על המהלך המורכב שהיא מובילה לחיבורו של הארגון לנושא החטיפות של ילדי תימן. ראיון על אתיקה רפואית ועל גבולות הסולידריות של ארגוני השמאל והיכולת לחבק מאבק בלי לנצל אותו
ועדות האתיקה בבתי חולים בישראל אולי נכנעות ללחצי חוק ההאכלה בכפייה, אך הרופאים המטפלים הודפים זאת בשם זכויות המטופל והאתיקה הרפואית. האם ניצחון קטן זה יוביל גם להכרה בחירותו של שובת הרעב?
מדוע מתעקש השלטון להאכיל בכפייה את שובתי הרעב? בדיוק בגלל שמעשה זה מהווה עינוי בפני עצמו, בדיוק בגלל שזהו אקט משפיל ושובר רוח. על הצעת החוק להזנה בכפייה – חוק פוליטי המהווה זלזול במוסר ובאתיקה הרפואית
מאות הרוגים בעזה, על הפצועים אפילו לא מדווחים לנו. הפצועים שמשפחותיהם יתקשרו לרופאים לזכויות אדם בין המבצע הזה למבצע הבא, שכן שוב החרבנו את תשתיות הבריאות, את בתי החולים, את מוסדות השיקום
כך התבטא היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים שכתב את הצעת החוק להזנה בכפייה של שובתי רעב. ההתנגדות להזנה בכפייה כמעשה אלים של רופא כנגד אדם אחר היא בלב הקונצנזוס של קהילת הרופאים בישראל – והממשלה שמה פס
חובתי כרופאה היא לא רק לשאול לשלום החולים שמגיעים אלי. חובתי כרופאה היא גם לשאול מיהם החולים שלא יכולים להגיע. הנאום של ד"ר שירי טננבאום, רופאה מתמחה שהגישה את התפטרותה, בצעדת המיליון
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
