הסיפור של המשפחה שלי ושל שאר המשפחות המזרחיות אינו הסיפור שמספרים לי בכיתה, אבל הוא לא פחות ראוי. תלמיד כיתה י"א מראשון לציון על זיכרון לאומי, על הצביעות של מערכת החינוך ועל היום בו פחד שסבתו תגיע לבית הספר. לציון פתיחת שנת הלימודים
"לאחר שסיימה את עדותה ביקשה המורה מתלמידיה לחלוק את סיפורי המשפחה שלהם מתקופת השואה. בכיתה השתררה דממה. אף אחד מהתלמידים לא היה יכול לחלוק עם הכיתה סיפורים משואה, שכן משפחותיהם לא חוו אותה". מה ההבדל בין האופן שבו מנחילים לתלמידי תיכון מזרחים ואשכנזים את הזיכרון הלאומי? ואיך זה תורם להסללה?
אותה מערכת חינוך מפלה השולחת את תלמידיה לחברון מבקשת פעמיים בשנה, בימי הזיכרון, להפוך את הקערה על פיה ולהזדהות עם הקורבן. אילנה ברנשטיין על אחריותו של העומד בראש המערכת ושל מנהלים שמתנהגים כמו ילדים בעצמם
העלמת רצח העם הארמני מתוכניות הלימודים היא ביטוי לחינוך סלקטיבי לשלום, שאינו נדרש לבחינת נרטיבים של קבוצות ועמים שאינם נמצאים בסכסוך אלים עם החברה הישראלית
תזת המאסטר של ג'ני פטו, יהודייה קנדית אנטי-ציונית מאוניברסיטת טורונטו, מחוללת סערה באקדמיה, בעיתונות ואפילו בפרלמנט. וזו רק המלה האחרונה בעימות בין הימין הקנדי לתנועת ה-BDS המתחזקת
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
