• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

ללמד את רצח העם הארמני

העלמת רצח העם הארמני מתוכניות הלימודים היא ביטוי לחינוך סלקטיבי לשלום, שאינו נדרש לבחינת נרטיבים של קבוצות ועמים שאינם נמצאים בסכסוך אלים עם החברה הישראלית
אריה קיזל

ספרי הלימוד בהיסטוריה נושאים בסלקטיביות שלהם, בתכניהם, בעיצובם ובחלוקה הפנימית שלהם, אמונות, ערכים ואידיאולוגיות אשר נוטלים חלק מרכזי בשדה החינוך לשלום. בהוראת ההיסטוריה, על תכניה ומסריה, באים לידי ביטוי תהליכים של הבניית מרחבי הזיכרון הקולקטיבי אשר ממנו נגזרות תפיסת הזהות הנורמטיבית של החברה ושאיפותיה באשר לדמותה העתידית וליחסה אל ה”אנחנו” והאחר: האחר הלאומי, האחר הדתי או האחר הטריטוריאלי.

תחושת האמפתיה כלפי סבלו של האחר קשורה קשר הדוק למטרות החינוך לשלום והיא מכילה בתוכה את ההכרה וההערכה לסבלו של האחר כפי שהלומדים חשים אותו.

בהתאם לזאת, העלמת רצח העם הארמני מתוכנית הלימודים בהיסטוריה ומספרי הלימוד היא ביטוי לחינוך סלקטיבי לשלום, שאינו מפעיל מבט רחב על הצורך בבחינת נרטיבים של קבוצות ועמים, לאו דווקא אלה הנמצאים בסכסוך אלים עם החברה הישראלית.

העלמה שיטתית ושגויה זו מבוצעת בניגוד גמור לרוח חלק ממטרות התוכניות להוראת ההיסטוריה שנכתבו בישראל מאז שנות החמישים. התוכנית הראשונה (1954) והשניה (1961) הציבו שמונה מטרות ובהן: “לטפח בתלמידים את הערכת השותפות בין העמים… ולפתח בהם יחס של סובלנות כלפי אומות אחרות”. התוכנית השלישית (1975) קובעת מטרות שביניהן “הבלטת גורמים אשר עיצבו את תולדותיהם ויצירתם של עמים, טיפוח הבנה וסובלנות כלפי רגשות, מסורות ודרכי חיים של עמים אחרים”.

התוכנית הרביעית (1995) מציבה גם מטרה במישור הערכי, המבקשת לעודד “אדם חושב ורתיעה מפני דוגמאטיות, [פיתוח] מנגנוני הגנה בפני שטיפות מוח או ידע מניפולטיבי, טיפוח ההכרה בצורך בבחינה ביקורתית של כל ידע וטיפוח יכולתו של הלומד להבין את עמדתו של השונה מנקודת מבטו הוא”.

ממשלות ישראל השונות נקטו ביחס של התחמקות ואף התכחשות ביחס לזיכרון רצח העם הארמני, גם מסיבות פוליטיות ובהן  החשש כי הדבר יעמעם את ייחודיות השואה ולקחיה ויפגע ביחסים עם טורקיה.

בנובמבר 1993 יצאה לדרך ביוזמת פרופ’ יאיר אורון יוזמה להכנת תוכנית לימודים ייחודית העוסקת בהשמדת עם במאה ה-20. בינואר 1995 נפסלה תוכנית הלימודית הניסיונית “השמדת עם במאה ה-20”, שבה נכלל חלק נרחב העוסק ברצח העם הארמני. לאחר מכן נכתבה תוכנית לימודים אלטרנטיבית ולקראת תשנ”ו פורסם ספר היסוד שלה “מיעוטים בהיסטוריה – הארמנים באימפריה העות’מאנית”.

הספר והתוכנית לא נכללו בתוכניות החובה של משרד החינוך לבגרות ובהמשך גוועו. גם הקריאה לשלב את רצח העם הארמני כאחד ממושגי מלחמת העולם הראשונה הנלמדים לבחינת הבגרות ברמה שטחית נענתה בשלילה על-ידי משרד החינוך.

סקרים שבוצעו במהלך השנים בקרב מאות תלמידי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות בישראל גילו כי אינם יודעים כמעט דבר על מקרי הג’נוסייד בארמנים ובצוענים. ביחס לרצח העם הארמני העידו על עצמם 86% מהנשאלים כי אין להם כל ידע.

העלמת רצח העם הארמני מתוכנית הלימודים הישראלית והשכחתו הנן טעויות היסטוריות, אבל גם מוסריות. אין לחשוש מכך שהכללת רצח העם הארמני יפתח מחדש את הוויכוח על הכללת סכסוכים אחרים בתוכנית הלימודים, משום שוויכוחים אלה הם חלק מסדר יומה של החברה הישראלית וראוי לקיימם. עם זאת, יש להפריד בין סכסוכים מתמשכים כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני לבין רצח העם הארמני שחובה להכיר בו וללמד אותו.

ד”ר אריה קיזל הוא חבר סגל הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה

לקריאה נוספת

יום השואה הארמני בחג החירות היהודי | יוסי לוס

כנראה שיעניין אותך גם: