העצמת המכללות כמהלך לשחרור השוק שישפר את הנגישות להשכלה גבוה, היא רק יצירת עוד מנגנון לשימור הסדר החברתי הקיים. חגי קלעי על שיח ביקורתי מניפולטיבי ההופך להיות כלי שרת בידי הכוח
ההתלהבות של גיא רולניק ואחרים מדו"ח ועדת הריכוזיות החזירה את איציק ספורטא למאה ה-19 – גם אז דיקלמו את המנטרה של שוק חופשי ותחרות. כדי לשבור את כוחם של בעלי ההון, זה ממש לא מספיק
המשבר הכלכלי העמוק באירופה ובארה"ב איננו "האטה", או "מיתון", כפי שמציגה אותו העיתונות הישראלית. מדובר בקריסת מערכות בקנה מידה היסטורי עולמי, שעלולה להביא איתה תקופת צנע ארוכה במערב, וגם בישראל. כיצד נוצר המשבר, מה השלכותיו הפרטיות, הכלכליות והחברתיות, ואיך כל זה מתקשר להתפרקות הליברליזם?
"הקפיטליזם הוא שיטה מיושנת, והמשכו יוביל רק לברבריות. או שהשמאל הרדיקלי יוביל צעדים מהפכניים קדימה, או שמהפכת הנגד תנצח". לכלכלן המצרי סמיר אמין יש תוכנית לתנועת המחאה העולמית
עתידו של המאבק הנוכחי טמון ביכולת לייצר קואליציות חדשות, שבהן לקבוצות המוחלשות חלק שווה ערך – אחרת הן תמשכנה לזהות את האינטרסים שלהן במקומות אחרים. וזה בדיוק מה שלא הצליח בפעם האחרונה שניסו לעשות פה שינוי
האסון של איבוד מדינת הרווחה מתחוור עכשיו גם למעמדות השבעים בישראל. אבל כבר אין כתובת, אין ממשלה, אין מפלגה ואין איגוד מקצועי לפנות אליו. כרוניקה של התרוששות
תשובה, דנקנר ושאר "קברניטי המשק" הם חלק ממערך עולמי של הון שהפך למפלצת מאסיבית, אמורפית ודורסנית. בעיניה כמעט כולנו משתייכים לאותו מעמד, ומה שנמצא על הכוונת זה רמת החיים שלנו
על בית פוליטי לכלל האזרחים כאן. כי זה מה שמאפיין את מאבקי הדור הצעיר, מהדיור ועד לעובדים הסוציאליים: הם לא מוכנים לדאוג רק לעצמם, כפי שקורה בישראל המופרטת
השקרים שפיזר נתניהו בניסיון לשחד את המוחים מדגימים את מטרת העל של הדוגמה הכלכלית: שליזמים יהיה טוב, לא לעם. כך מסרבת הממשלה להכיר באחריותה למימוש הזכות לקורת גג
