יש את האמריקאים הליברלים האלה, שבכל פעם שתגידו משהו ביקורתי על ישראל ינופפו לעומתכם במד האנטישמיות. מבחינתם, ישראל איננה מדינת אפרטהייד, יצאה מזמן מעזה, ובכלל – ״יש גרועות ממנה״. כך תתמודדו עם הקלישאות
התכנון היה לקיים אירוע ישראלי-פלסטיני, כיאה ליוזמה שהחזון שלה מתנגד למנגנוני ההפרדה של הכיבוש. אבל על אף הקסם המובן ש״במפגש משותף״, הוא לא באמת אפשרי כרגע
יחד עם שותפינו בשמאל הפלסטיני בחברון אנו מבקשים לומר בקול ברור: בצורתו הנוכחית, המשא ומתן המדיני הנוכחי הוא רק עוד כלי של שליטה והעמקת הכיבוש. אין בו לא תקווה ולא סיכוי לחיים טובים. המחיר האפשרי היחיד של הסדר שלום ידוע ואין אחר מלבדו
בינואר 2009 פירסם כאן אלמוג בהר את המאמר הבא בעקבות "עופרת יצוקה". גם בצל המבצע הנוכחי, "עמוד ענן", הוא נותר רלבנטי כשהיה ואנחנו מביאים אותו כאן שוב בתוספת תובנה מאוחרת ל-2012
היכולת לאפשר למיליוני פלסטינים בשטחים לחיות תחת משטר אזרחי סביר כרוכה כרגע ביכולת להכריע בסוגיית זכות השיבה במסגרת הסכם כולל. הפלונטר הזה הוא עוד כשל ברעיון "השלום" של השמאל המדיני, המחבר באופן כמעט מאפיונרי הענקת זכויות בסיסיות עם יישוב כל המחלוקות הלאומיות
הדיון במודלים אפשריים של רעיון המדינה האחת חוצה מחנות פוליטיים וזרמים אידיאולוגיים. גיליון מיוחד העוסק בנושא מציע נקודות פתיחה שונות ומבהיר עד כמה חשוב ליצור מודעות ציבורית לפער בין הצהרות ודיבורים לבין המתרחש בשטח
ספרה החדש של עפרה ישועה-ליית עוסק בטבעה היסודי של החברה הישראלית ככזאת שקיפחה, דחתה ודחקה את רגליהם של בני הארץ, וייסדה מדינת אפרטהייד על בסיס דתי ואתני. את הבעיה הזאת לא ניתן יהיה בשום אופן לפתור בעזרת אותה "יציאה מהשטחים", שאיש כבר לא יודע מה הם
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
