לעתים קרובות מדי עדויות על פגיעה מינית זוכות לתגובות מבטלות ומשתיקות מבני המשפחה, החברים, בן או בת הזוג, המשטרה, המעסיק ועוד. אולי במקום ההאשטאג #גםאני שמאגד דיווחים של נפגעות, כדאי להפנות את הזרקור לפוגעים ולאופן שבו החברה משתפת איתם פעולה
כל מי שמבינים שלא ניתן לכונן מדינה דמוקרטית-ליברלית ראויה בלא מאבק חסר פשרות כנגד מעשי אונס, חשו השבוע צביטה כפולה בלב: האנס משה קצב שוחרר לביתו, הקורבן יונתן היילו לא זכה לחנינה מידי הנשיא. אך האם אנחנו צריכים לדבר על שני המקרים בנשימה אחת?
אלה לא תמיד עוגיות מדלן. לפעמים הזיכרון שותת בתודעה, לפעמים הוא אורב להזדמנות, לפעמים הוא חי בעוצמה משתקת • יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים 2016 – פרויקט מיוחד
אני רוצה לדבר על אופן הטיפול בתלונות על הטרדה ותקיפה מינית באקדמיה. אני רוצה שההישגים במקרה שלי לא יהיו יוצאי דופן, ובאותה נשימה, אני רוצה שסטודנטיות נוספות לא יעברו את אותו מאבק קשה ומתיש בנהלים – שיש לשנות ולשפר. נאומה של אפרת אפי יעקב מעצרת מחאה באוניברסיטה העברית
כשברחובות האלימות נגד נשים משתוללת, ובטלוויזיה מדברים בצחוק על הטרדות מיניות – אנחנו רוצות לוודא שבבחירות האלה ידאגו לנו ויספרו אותנו. אנחנו רוצות מרחב מוגן
מערכת המשפט מעמידה חסמים רבים בפני נשים המתלוננות על אונס, ומעודדת את חוסר ההכרה שלהן באירועים מסוימים כפוגעניים וכברי ענישה. שינוי מערכתי ותודעתי בפרקליטות, שכיום מרבה לסגור תיקים "מורכבים", הוא גם המפתח לשינוי חברתי
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
