כשהאדם הממוצע שומע את המילה “משתמט” הוא מדמיין ילד מפונק מצפון תל אביב שלא עושה צבא, ולא נער אתיופי שלא מתייצב לגיוס בגלל שהוא צריך לעזור בפרנסת הבית. על הנפגעים האמיתיים של “חוק המשתמטים” החדש
במופע האימים שלו בכנס שדן בתנאי האפשרות של אוניברסיטה ציבורית וחופשית בישראל ואחר כך במאמר ב”הארץ”, סימן פרופ’ אריאל רובינשטיין את המארגנים כשמאל קיצוני – ובכך בעצם הצטרף לשאר המאיימים לחנוק את מעט המרחב שנותר למחשבה הביקורתית כאן
אלפי עובדים נאבקים לשיפור תנאי העסקתם, אבל מתווה העסקה חדש שנוסח מעל לראשיהם לא מוביל שום שינוי חיובי. כזה הוא המתווה החדש שניסחה ות”ת להעסקת מורים מן החוץ במכללות
מימון מדעי הרוח על ידי המדינה הוא לא בזבוז לטובת פרזיטים מקושרים, אלא הדרך הרציונלית והיעילה ביותר לייצר ולחלק משאב שרוב האזרחים נהנים ממנו. המשך פולמוס
השנה היא 2014, לאחר מאבק עיקש הוכר המרכז האקדמי באריאל כאוניברסיטה לכל דבר. שולה, מנהלת קשרי החוץ של האוניברסיטה, יושבת במשרדה. הטלפון מצלצל. מערכה ראשונה מתוך מחזה מתגלגל
העצמת המכללות כמהלך לשחרור השוק שישפר את הנגישות להשכלה גבוה, היא רק יצירת עוד מנגנון לשימור הסדר החברתי הקיים. חגי קלעי על שיח ביקורתי מניפולטיבי ההופך להיות כלי שרת בידי הכוח
אם האקדמיה יקרה ללבכם, הרי תכירו בעיוות הבלתי-נסבל של האוניברסיטאות המסתמכות באופן גדל והולך על הסגל הזוטר אך נמנעות מלהסדיר את תנאי העסקתו. קריאה לסגל הבכיר
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
