החברה הערבית איננה חברה אלימה, אלא חברה שסובלת ממדיניות אלימה ומכוונת מצד המדינה וזרועותיה. זוהי חברה שנמצאת תחת משטר קולוניאליסטי, שבאמצעים מגוונים של שליטה מפורר אותה מפנים
טל ניצן על ההפרעות בתפיסת ההגינות, המוסריות והצדק בין אזרחי ואזרחיות המדינה למוסדותיה, ועל התרת הפגיעה באוכלוסיות שפעולתן במרחב הציבורי לא מתאימה להוראות ההפעלה של השלטון
התשתית המחשבתית המוטה של מכחישני חטיפות ילדי תימן מזרח ובלקן ביקשה לבסס את דמותו של הרב עוזי משולם כנביא תוכחה וכמנהיג כת. אשר גרינר מצביע על הכשלים של שיח ההכחשה
כבר בילדות יצאה להתנדב עם אמה, היא חולמת להקים מרכז שייתן סיוע ביורוקרטי למי שהמערכת מכשילה יום יום, ולא מודדת תוצאות במונחי הצלחה או כישלון. האקטיביסטית סיון תהל באה ל”אקטיב אגרסיב”
מאיר עמור על הקשר בין אלימות פרוצדורלית של מוסדות מדינה להתפרצויות אלימות המוסברות בעזרת המשתנה האתני, או במילים אחרות: למה הכי קל להגיד – נו טוב, ערסים?
מי האלימים בחברה הישראלית? מי מפעילים אלימות בקנה מידה פנומנלי וקוראים לכך “חוק”? מאיר עמור עומד על האלימות היומיומית שליבתה בחירה ומיון בין אנשים, המתקיימת מדי יום לאורכה ולרוחבה של החברה הישראלית
מסמכי המעברות “גנוזים”, תיקים ותעודות בעניין ילדי תימן “אבדו”, כמו גם אלה של מוקרני הגזזת. ארכיון משטרת חיפה מתקופת ואדי סאליב “נשרף” באורח פלא. הפרוטוקולים על הפנתרים “חסויים”. סודיות ושתיקה הן קו ההגנה הראשון של התוקפן. לכן, כפעולה פוליטית כאן ועכשיו, חייבים לדרוש מאבק ציבורי ומשפטי לחשיפת האמת
קמרן לוגמן, שלקח חלק בפיתוח גז הפלפל, מזועזע מהשימוש הנוכחי בו נגד מפגינים לא-אלימים בארה”ב. יוסי לוס על הגז הלא תמים כלל וכלל, שנמצא גם בידיהם של שוטרים ישראלים