“אליאס ח’ורי אמר שיש לאסוף סיפורי חיים של פליטים, לתעד אותם לא רק כמסמכים היסטוריים, אלא גם כאפוס ספרותי ולמצוא טולסטוי ערבי שיכתוב אותם במתכונת של ‘מלחמה ושלום’. הוא לא שיער שהוא יהיה זה שיכתוב.” • מן הפרק “ספרות ונורמליזציה” בספרו החדש של יהודה שנהב-שהרבני
הספר ״חוכמה מקדם״, המביא סיפורי חכמים וחכמות מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה, מחזיר את הספרות לשדה החברתי שהוחלף בחדרו של היחיד, ומערער על ההתכנסות המערבית אל תוך הרומן ובכלל – על הנחות היסוד שלנו לגבי מה שנחשב ׳תרבות׳
כיצד ייתכן שיש פה בארץ אנשים מכל כך הרבה עמים וארצות, אבל סיפורי הילדים שנכתבים כאן הם כל כך לא מגוונים ולא מבטאים את העולמות התרבותיים שאנשים הביאו איתם? עיקרי הדיון על הרחבת גבולותיה של ספרות הילדים שהתקיים בשבוע הספר האלטרנטיבי
כל החברות המתוקנות דומות זו לזו, אך כל דיכוי והתעללות הם אכזריים באופן שונה. העינויים וההשפלה שאותם מגולל הספר “הבלדה של אבו גרייב” יכולים ללמד אותנו רבות על מה שהתרחש בעיראק, אך גם לגרום לנו לחשוב על מה שקורה בחצר האחורית שלנו