חולדאי יכול לחזק את הקהילה הוותיקה בשכונת שפירא כדי למנוע נטישה המונית כמו זו שהתרחשה בנווה שאנן לפני 20 שנה, אך תוכניות הפרויקט לדיור בר-השגה מוכיחות שאינו מתכוון לעשות זאת. ליהי עמרם על פגישה מנפצת אשליות עם מי שהאמת המרה לא מטרידה אותו
מדיניות הפיתוח המתבטאת בהקמת מוסד אקדמי בלב אזור מוחלש ועני מפלגת את הדרום: בזמן שהאנשים הנכונים נהנים מהטבות ותמריצים, מתקיים טרנספר של מי שמפריעים לפיאסטת ההתעשרות. מוקדש לכל בעלי הפריווילגיות המשוכנעים שהשד העדתי והמעמדי פס מהעולם
אפשר וצריך להיאבק בנשָאים של שנאה ואלימות, וזה לא עומד בסתירה לראייה האמפטית שלהם כקורבנות-משניים והסירוב לראות אותם כאויב יחיד. או בקיצור: מה חושבים בוב דילן ומחמוד דרוויש על המצב בדרום תל אביב?
ניפוץ חלונות החנויות ברחוב האצ”ל היה כתוב על הקיר, לא רק כי לפני שנה מרזל התחיל “לעבוד” בשכונות אלא בעיקר כי הוא מנוסה היטב בגירוש ובהתעמרות בכל מי שמתחשק לו. מה השלב הבא בתוכנית?
שכונות הדרום לא התנגדו לזרים, הן התנגדו לשינוי כפוי ורחב-היקף במרחב הביתי שהופך אותו למרחב זר. ואת מלחמת ההישרדות הזאת ההיגיון הליברלי מסרב לתפוס. יריב מוהר על האיזון הראוי בין הזכות לקהילה לזכויות הפרט, והביקורת שצלחה על הפגנת הנגד לאירועים האלימים בתקווה
תושבי הדרום נתקעו במטרופולין האירופאי המדומיין והפכו למבקשי המקלט של שיטה כלכלית ניאו-ליברלית, שהפכה את בתיהם לנדל”ן ואת מרקם חייהם להפרעה במרחב. יעל ברדה מציעה עמדה פוליטית של סולידאריות הן עם מבקשי המקלט והן עם תושבי השכונות
ביבי כנראה עסוק בלהכין קליפים מצחיקים, להקדים את הבחירות, לריב עם דיסקין. מה אכפת לו מאיזו שכונה עלובה בדרום העיר שמתקוטטת בתוך עצמה. הטור השבועי של יעל בן יפת
כאילו לא עברו 50 שנה, כאילו לא היו מעברות, כאילו הראשונים האמיתיים שהגיעו לכאן כ”חלוצים” הם סטודנטים ערכיים שהקריבו את עצמם – נטע אלקיים על גילוי יבשת הנגב בידי עמותת איילים
אבל “גני שפירא” יביא אוכלוסייה הטרוגנית לשכונה, אז מה הבעיה שלכם? עמליה סיטון ודן שוחט עם כל התשובות על פרויקט הנדל”ן החדש הנבנה במסווה של דיור בר-השגה