באיזה שלב כדאי לכם להעלות סוגיות קריטיות כמו חומוס וכנאפה? ובמקרה של אירוע ביטחוני – האם מותר לכם לדרוש הבהרות באופן מיידי? דליה חלבי עם כמה טיפים שחילצה מניסיון רב-שנים
בדיוק כמו אמג’ד שיכול להימלט אל בית האח הגדול אבל לרגע לא ישכח ששכניו רוצים שייעלם, ילדינו מבלים יחד באחווה עמוקה אבל יודעים בדיוק מה קורה שם בחוץ. אז למה שיזדעזעו מגרפיטי עילג? אורלי נוי, אמא לשתי בנות בביה”ס הדו-לשוני, על כתובות הנאצה שרוססו שם
ושוב יוצאת המדינה מגדרה כדי להציג את הבדואים כנוודים פורעי חוק, הפולשים לאדמות המדינה הציונית ומסרבים לניסיונותיה העיקשים לנרמל אותם בתוכה כאזרחים שווים. בעקבות דו”ח פראוור
במאמרה “הסכנה הבדווית” שפורסם ב”הארץ” מצטרפת קרני אלדד להסתה כנגד האוכלוסייה הבדואית בנגב, לקראת אישור דו”ח פראוור. נותר רק לשאול, מתי כבר נוכל באמת להפריח “את השממה”? תגובה