סיפורו של משה סילמן משקף את האופן שבו הממסד, שלוחותיו ובעלי ההון פועלים כדי להאשים את הקורבן ויוצרים בו הזדהות עם התוקפן. סילמן לא יכול היה להתנתק משוביו, מגופי ההון-שלטון שהפנו כלפיו אלימות ממסדית נחושה כל כך, שבסופו של דבר הפנה אותה כלפי עצמו
משה סילמן היה אדם גאה. היה לו עסק משלו. לפני עשר שנים טען המוסד לביטוח לאומי שמשה חייב לו סכום כסף גדול והחרים את אחת המשאיות שלו. בעקבות ההחרמה קרס העסק ומשה הגיע לפשיטת רגל. אורי בן דב על האטימות המוסדית ומסכת ההתעללות שהביאה לאסון אמש
מדיניות הפיתוח המתבטאת בהקמת מוסד אקדמי בלב אזור מוחלש ועני מפלגת את הדרום: בזמן שהאנשים הנכונים נהנים מהטבות ותמריצים, מתקיים טרנספר של מי שמפריעים לפיאסטת ההתעשרות. מוקדש לכל בעלי הפריווילגיות המשוכנעים שהשד העדתי והמעמדי פס מהעולם
הסטטוסים של החברים שלי בפייסבוק מלאים בתמונות מבלעין ובעדויות על פליטים שהותקפו, אבל לא מרבים לעסוק במאבקי השכונות. למה? תום מהגר על החיבור ההכרחי בין בלעין לתקווה
אורי ניב מוצא את הפתרון ליוקר המחייה ולכמיהה לסולידריות עליהן דובר בקיץ האחרון בבית הדירות העירוני – משיתוף בעניינים טכניים וירוקים ועד מרחבים קהילתיים כמו פינות אורחים. וזה ממש לא סותר פרטיות
ליטל בר עונה לכל מי שקיבלו בית בירושה ושהוריהם מימנו להם את התואר הראשון, ובכל זאת תוהים למה לאם חד-הורית, שמלבד הדירה המתפרקת שאמא שלה קיבלה מהמדינה אין לה כלום, מגיע בית מהמדינה ולהם לא
ללאה שמי היו שתי ברירות: לפלוש לדירת עמידר או לישון עם ילדיה ברחוב. מאז, פעילי הדיור הציבורי בבאר שבע שומרים על הדלת לאורך כל שעות היום בזמן שהיא מבוצרת בבית, חמושים במצלמות ומחכים שכוחות הפינוי יגיעו. רנן יזרסקי מדווחת
דיור בר-השגה? מסלולי ערר? הגנה על שטחים פתוחים? תשכחו מזה. “חוק התכנון והבנייה” של ביבי מוחק את הציבור כשחקן בזירה התכנונית, תוך רמיסה גסה של הכנסת. אבי דבוש על רפורמה לא-מתוכננת
אנשים מושלכים לרחוב, הקריטריונים לקבלת דירות מתקשחים וחוק ההסדרים המאושר בכנסת מדי שנה מתיר את המשך התעשרותן של חברות הדיור הציבורי על חשבון הציבור. אלמוג בהר לקראת כנס המעברה על התנגדות לפינויים הערב
כל עוד דיור בר השגה שהיסטורית היה שמור לעשירונים התחתונים, הפך לכלי שמאפשר לעיריות להיפטר מאוכלוסיות לא רצויות, כלום לא יצמח ממנו. יעל בן יפת על היום שבו מעמד הביניים ייכנס לרשימת הזכאים