דרום אפריקה עם הריזורטים והאדמות היפות שלה היא מדינה בלי אלוהים. היא אותם הקיבוצים הנאורים שמצביעים יפה למרצ ומפגינים "נגד הכיבוש" כל עוד מדובר באדמות רחוקות, אבל מצופפים שורות ודואגים לעצמם היטב כשצריך לדבר על חלוקת משאבים וקרקעות הוגנת ● רשמי מסע
בגרמניה, ההיסטוריון והפילוסוף הקמרוני, אשיל ממבה, מואשם באנטישמיות על שהעז להשוות את משטר האפרטהייד למשטר הישראלי בשטחים הכבושים. אבל יש לו כל לגיטימציה לחשוב פוליטית ופילוסופית על הכיבוש הישראלי וההשלכות המבעיתות שלו על ישראל עצמה
בימי האפרטהייד הורשו השחורים לקנות רק מוצרי יסוד, ואני נזכר בקצינינו המסורים סופרים קלוריות לתושבי עזה. עד לא מזמן היה פה חשמל במתח נמוך וכנופיות היו גונבות אותו, אך לאחרונה התקינו חשמל רגיל ומאז הכול בסדר. הנה, אצלנו כבר יותר גרוע
במסגרת שביתת הסטודנטים הגדולה שמתקיימת בימים אלה בדרום אפריקה, הועלו דרישות מוצדקות רבות לתיקון האפליה כלפי שחורים בהשכלה הגבוהה. אולם אחת הדרישות שנשמעו בשולי המחאה, הדרישה ל"דה-קולוניזציה של המדע", מזמינה דיון ביקורתי
רק שילוב בין הפוליטי-ציבורי לשינוי החברה לבין הרוחני הפנימי-אישי לשינוי הפרט יכולה לחולל טרנספורמציה מהותית ובת-קיימא. קציעה עלון בביקורת תערוכות שנעה מהודו לאפריקה דרך ישראל והיהדות במלאת 66 שנה להירצחו של מהטמה גנדהי ב-30 בינואר 1948
תוכנית פראוור הגנוזה ועימה הרעיון שאפשר להעביר בכפייה אוכלוסיית ילידים ולייצר עבורה מרחב מחייה לגיטימי, כמו נשלפו ממגירתו המאובקת של הנדריק פרוורד, ארכיטקט האפרטהייד בדרום אפריקה. ושם זה ממש לא עבד
היום, יום הולדתו ה-95 של נלסון מנדלה, אחד מהמנהיגים הגדולים של דורנו. הילה דיין מכניסה אותנו אל תוך ויכוח דרום אפריקאי שההשלכות של הכרעתו בעבר חיות ובועטות עד היום
עשב וסכך, במבוק ואבן, בוץ ולבנים, עץ וחימר. בית הינו הבסיס החומרי ההכרחי לאנושיות ולאזרחות. ועדיין, כל כך הרבה בני אדם בעולם סובלים מדיור לקוי או מהיעדרו המוחלט. האנתרופולוג ארג'ון אפאדוראי מתבונן על הפשע נגד אנושות הזה, ולא פחות חשוב – על המאבקים המרשימים שמתנהלים כנגדו
לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות, הילה דיין נזכרת בטבח שרפוויל – אירוע מקומי מ-1960 שנבחר להוות סמל אוניברסאלי. אבל מתחת להילה ההירואית מסתתרים פניה של אלימות ביורוקרטית יומיומית, ותחילת התקוממות אפורה של יחידים, משפחות וקהילות
דרום אפריקה אסרה על שיווק תוצרת התנחלויות כתוצרת ישראלית. אלה חדשות טובות, אבל חייבים/ות לזכור שההתנחלויות אינן אלא חלק מזערי מכלכלת הכיבוש, ושבכל מקרה קיים פער משמעותי בין החוק לפרקטיקה. חברות פרויקט "מי מרוויח" מסבירות