“דווקא עכשיו, אני מרגישה יותר מאי פעם צורך לצעוק ולהתחנן להמשיך לעשות קולנוע, להמשיך לממן עשיית קולנוע ולהמשיך לצרוך אמנות ותרבות, עבורנו ועבור ילדינו”
קולקטיב מזרחי-אזרחי, בשיתוף ארגוני חברה אזרחית ואנשי מחקר ורוח, מזמינים לכנס שיעסוק בשיקום ובשלום בר-קיימא בין חלקי החברה הישראלית. בכנס יידונו חיבורים ושיתופים פעולה בין ארגונים ויחידים לטובת החברה כולה
החיילים עדיין נלחמים, החטופים עדיין במנהרות והאזרחים עדיין עקורים מבתיהם. 100 ימים מבוקר 7 באוקטובר, ואזרחי ישראל עדיין מופקרים. מעיין הלל סופרת שישה סוגים של הפקרה מצד ממשלת ישראל
מתוך אובדן האמונה ביכולת האישית לשנות ולהשפיע, אפשר לנסות להתרומם בצעדים קטנים, ולהרחיב את האכפתיות במעגלים הקטנים לדאגת על. זהורית אסולין מנסה לנסח אופטימיות
מחר ייערך הדיון בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג, ובו ישאלו 15 שופטים ממדינות שונות אם המתרחש בעזה הוא רצח עם. בניגוד לנטייה הרווחת לראות בדיון הזה איום, קרן שפי חושבת שדווקא טמונה בו הזדמנות
ישראלים רבים, ולא רק בצלאל סמוטריץ’, מאמינים שהדרך לביטחון עוברת דרך ריקון עזה מפלסטינים. יש להכיר באמת הפשוטה: גירוש של יותר משני מיליון בני אדם מארצם על רקע הזהות הלאומית שלהם זה טיהור אתני, וכל ניסיון למסגור הפעולה הזו באופן אחר הוא מכבסת מילים
בעברית הקלאסית סימנה המילה “הרתעה” פעולה אוטומטית נטולת רצון או תודעה, ובעברית בת ימינו היא מתארת קיפאון וחוסר עשייה עקב חשש מתוצאות • טור לכבוד יום השפה העברית
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
