השמאל העולמי לא איתנו, השמאל הישראלי עדיין המום, והימין המשיחי לא עוצר לרגע. זה הרגע לעצור את חיפוש הגינויים ולפעול בקבוצת ההתייחסות המקומית – יהודים וערבים כאן ועכשיו
אם שואלים את רן היילברון, השמאל הפרוגרסיבי העולמי שהתחפר באקדמיה והגיב במשיכת כתפיים לרצח של תינוקות ישראלים נתון בפשיטת רגל מוסרית, אינטלקטואלית ופוליטית. האם הביקורת הישראלית עליו תהפוך אותו לשמאל טוב יותר?
מחנה השמאל – בארץ ובעולם – מתמודד עם ביקורת רבה ונתפס כאליטיסטי. כדי להצליח לפרוץ את מעגליו המצומצמים, על השמאל להכיר באמת שכרוכה בדימוי הציבורי השלילי שלו ולהתמודד איתה באומץ
שבט “השמאל” חרת על דגלו את הסיסמא הא-פוליטית “לך” במסגרת קמפיין “רק לא ביבי” ולא השכיל לבקר את נתניהו על כשלונו בניהול משבר הקורונה. לא פלא שהמצביעים נעו ימינה ולעומתם מרצ וכחול לבן נאבקות על אחוז החסימה
התנגדות לכיבוש היא לא דעה, לא השקפת עולם, ובטח שלא סלוגן. הפעולה של יונתן פולק מפרקת את האפרטהייד – לא כמערכת חוקית וסימבולית, אלא כמערכת יחסים בין ישראלים ופלסטינים במציאות החיים היומיומית והקונקרטית
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
