מחנה השמאל – בארץ ובעולם – מתמודד עם ביקורת רבה ונתפס כאליטיסטי. כדי להצליח לפרוץ את מעגליו המצומצמים, על השמאל להכיר באמת שכרוכה בדימוי הציבורי השלילי שלו ולהתמודד איתה באומץ
שבט "השמאל" חרת על דגלו את הסיסמא הא-פוליטית "לך" במסגרת קמפיין "רק לא ביבי" ולא השכיל לבקר את נתניהו על כשלונו בניהול משבר הקורונה. לא פלא שהמצביעים נעו ימינה ולעומתם מרצ וכחול לבן נאבקות על אחוז החסימה
"הם הובילו כאן תנועות שמאל, אך התייאשו ונדחקו להגר. סיפורם של הגולים החדשים" – כך תוארו מרואיינים בכתבה במוסף "הארץ". לובנה הבוהק של הכתבה הדהד סיפור כואב שלא סופר – הרי הוא לפניכם
עו"ד מיכאל ספרד מכפיף את המציאות לשאלת האזרחות, ותוך כך מייצר היררכיה של מאבקים ומעדיף אותה על פני סולידריות אפשרית. הוא מתעלם מהקשר שבין המצב האתני והמעמדי בתוך הקו הירוק לכיבוש של 67' וממרכזיותה של הנכבה בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. תגובה
הנתונים מלמדים כי מפלגת העבודה מכפילה את כוחה בפריפריה כשהיא בוחרת במנהיג מזרחי. אבל כל עוד השמאל האשכנזי ומתעלם מהפיל שבמרכז החדר, מזרחים יצביעו לו בשיעורים נמוכים והוא ימשיך לשבת באופוזיציה. לקראת הבחירות לראשות מרצ שיתקיימו ביום ה' הקרוב
דיון שמחבר בין אתניות לכיבוש מאתגר הדחקות, הכחשות והשתקות שמהן סובל השיח הפוליטי בישראל. חשיפת האופנים השרירותיים בהם מעוצבת תודעת השמאל כאשכנזית מזכירה לנו שהשמאל הזה לא מציג עמדה ״אוניברסלית״ על אף שהוא מנסה להציג את עצמו ככזה
חרף השאיפה של מרצ לקושש קולות אצל המזרחים, בשכונות ובעיירות הפיתוח לא יצביעו לה כי הרטוריקה שלה אינה מעוררת הזדהות והשפה הכלכלית שלה נעה בין ניאו-ליברליזם לבין תפיסת הקיבוצים כפרח בגני
אתם באמת רוצים שנחלוק כבוד למנהיג שלכם במותו על אף פשעיו, שנשכח ונביט קדימה? האמת שזו לא דרישה מופרכת. אבל תצטרכו לעבוד קשה, ותקחו אחריות שמחייבת את הפסקת הכיבוש והגזענות. רק אז יהיה ניתן לסלוח • יום הכיפורים תשע״ז
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
