הכי קל להשאיר את הכיבוש מאחורי החומה, מחוץ לשיח, ובנפרד מכל מאבק אחר לשוויון ולצדק. זה לא רק קל, אלא גם מצופה מאיתנו. אבל בימים אלו, הייתי מצפה שלא נתפוס טרמפ על כל הזדמנות להגיע להישגים עבור המאבק שלנו, על חשבון אחרות
המסמך האחרון הקורא לקבל הומואים ולסביות אל הקהילה הדתית מתעלם באופן מסוכן מהקהילה הטרנסית ועדיין מתייחס ללהט״בים כאל חוטאים. ובכל זאת, ילדים וילדות להט״ביים ימשיכו להיוולד למשפחות דתיות, ולראשונה תהיה להן לגיטימציה לקבל אותם. על כך, ועל המאבק המשותף הפוטנציאלי, יש לברך
הקביעה המשפטית כי תיוג אדם כלהט"ב הוא לשון הרע ראויה לביקורת. אך ביקורת המתבססת על הטענה שלהט"בים הם ״אזרחים נורמטיביים״ משקפת תפיסה מוגבלת ומדירה ביחס לשאלה מהי זהות לגיטימית ותקנית. וכך, מי שאינם מעוניינים או יכולים להתיישר לפי מה שנחשב ראוי, מכובד ומהוגן – נותרים כשהביזוי והבושה הם נחלתם הבלעדית
אין זה מקרה שההסתה הרצחנית שקוראת ל״חיסול הומואים״ ו״חיסול ערבים״ מגיעה דווקא משוליה של הציונות הדתית – זאת שמבססת את טהרת העם כערך שעומד בפני עצמו, מנותק מהחיים עצמם ועדיף עליהם