במקיף ה’ היכרתי את חרב האיום: לא תלמד? לא תעבור את המבחן? תפריע? נעביר אותך למגמת מכונאות רכב. אף אחד לא אמר לילדים במגמות המקצועיות שיש להם אפשרות להיות עורכי דין, מנהלי חברות, סטארטפיסטים, שלא נדבר על הטרגדיה של הנערות במגמת מזכירות. דוד פרץ על מאות ואלפי חיים שהוסללו בתחכום…
אז בנט מייעד תלמידים באשדוד לעבוד בתור חשמלאים, רתכים, מכונאי רכב, וזה לא מפתיע שצבע העור של הפועלים לעתיד אינו כצבע עורם של דוגמני הבית באתר משרד החינוך. תום מהגר על שאלת ה”מקצועי או עיוני” והחבר מהתיכון שהלך ללמוד חשמל
בין מרוקו לאשדוד, בין ביאליק לבן גוריון: פרק ראשון מספרו החדש של סמי שלום שטרית, “יהודית ודמוקרטית: מבחן בְּחינוך – חיבור על חינוך, לאומיות, אתניות ודמוקרטיה” בהוצאת בימת קדם
“ייחודיותו” של בית ספר היא שם קוד להיתר לגבות שכר לימוד ולקיים מבחני כניסה, הכול כמובן בשם הכישרון, התחרות החופשית ושגשוג המערכת. אלא שלא מדובר רק בייחודיים, מיונים הם ב-DNA של מערכת החינוך. נוגה דגן-בוזגלו עם חשיפת התביעה נגד אורית קרובינר