בעוד שפעילות נגד הכיבוש ובעד זכויות אדם היא משאב המתורגם לשעתוקה של הגמוניה פוליטית אשכנזית, הפעילות עם מזרחים עלולה להיות לא מתגמלת וכרוכה במתחים. תום מהגר מברר מדוע השמאל הישראלי אינו מכיל את המאבק המזרחי במסגרת מאבקיו הפוליטיים
אם לא נשכיל להבין שישראל אינה שוכנת בצפון השאנן של אירופה אלא במרכזו התוסס של המזרח-התיכון המיוסר, אורבת לנו סכנה קיומית חמורה. בלעדי להעוקץ: הרצאתו המלאה של סמי מיכאל בכנס הבינלאומי של האגודה ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה
העיר השחורה נמצאת במרחק יריקה מהעיר הלבנה, ובכל זאת מצליחה להסתתר מעיניו הבולשות אחר הזדמנויות של ראש העיר. כרמן אלמקייס מסבירה מדוע מי שמאמין בצדק חברתי צריך להדיר רגליו מאירועי הלילה הלבן ולהדרים לחגיגות הלילה השחור
אם להניח לרגע לדיון הציבורי הסוער על ניפוץ זכוכיות הבנקים במוצ”ש, ולבדוק מה בדיוק אלה מוכרים לנו ואיך הם עושים זאת, אפשר לבחון את יחסי הכוחות בתוך פרסומת אחת, שבה שניים, לא חשוב מאיזו עדה, מבטיחים לנו עידן חדש של מה זה משנה
גם אם הסטודנטים משתייכים לקבוצה ההגמונית, בשיח האקדמי הם מצויים בעמדת נחיתות מובנית. עליהם ועל המרצה לשאוף לדיון מורכב ומושכל במסקנות שונות שניתן להסיק מכל תיאוריה ועל השלכותיהן המוסריות. גיא שני מגיב למאמר “אני, עצמי והשיח הביקורתי”
מלאכתנו כאנשי שמאל קשה יותר מתוך עמדה שהיא מחד סולידארית עם תושבי השכונות הוותיקים, ומאידך מגנה בכל פה התקפות שאלה מבצעים על זרים. חגי מטר מוחה נגד השיח הצובע את השמאל כולו בצבעי ההגמוניה האשכנזית ציונית, ומשיב לתום מהגר
אם נמשיך לקרוא לתושבי השכונה “תושבי השכונות” בלי להבין כמה גזענות והתנשאות יש בביטוי הזה, לנצח נישאר השמאל המנותק – זה שלא רק שעניי עירו לא קודמים בעיניו, אלא בכלל לא נחשבים. ספיר סלוצקר-עמראן על המחויבות לשינוי המצב בדרום העיר
כל המאבקים המזרחיים בהיסטוריה הישראלית ביקשו להתממש כטענה פוליטית מפלגתית, וגם כיום יש לחתור לפעולה מעצבת מציאות שתצמצם את הפערים בהקצאת המשאבים, הנעשית על פי מפתח עדתי. מאיר עמור מתאר את האודיסיאה המזרחית ומשיב לכפיר כהן
מה בין שז”ר לסתיו שפיר? שניהם לא מסוגלים לוותר על אידיאל הלאום, כקטגוריה מכוננת המסתירה מאיתנו את הממשי. אצל האחרונה מבצבצת הפריפריה מתחת לשולי האוהל ונצבעת מיד בצבעי האוניברסלי והלאומי. כפיר כהן בוחן את שיח המחאה החדש בעקבות פולמוס אווה אילוז
אחד ההבדלים בין “המזרחי” לאזרח המזרחי הוא שמאבקו של האחרון מתחיל רק לאחר הכניעה של העבד לאדון. כפיר כהן מנצל את הפולמוס שהתעורר עם מאמרה של אווה אילוז כדי להאיר כמה נקודות בלא מודע של החברה הישראלית