אנחנו מדברות על הוריו של סלומון טקה ובוכות. ומה נעשה, מה נעשה. זו כבר לא סוגייה פוליטית רחוקה. זה מישהו שמחר יראה את הילדים שלנו ולא יאהב אותם. לא יאהב אותם בכלל. לא יאהב אותם עד מוות
בניגוד למקרים שבהם הנאשם הוא פלסטיני, הציבור בישראל לא מבקש לעצור הכול עם מותו של סלומון טקה, צעיר אתיופי בן 19 שנורה אמש בידי שוטר בקריית חיים. כי יש היררכיה של נאשמים, ויש בשרשרת המזון של הקורבנות מי שחייהם שווים פחות
עשרות צעירים וצעירות התכנסו במקום בו נורה למוות בידי שוטר יהודה ביאדגה ז”ל, תוהים לאן ימשיך מפה המאבק באלימות המשטרתית נגד הקהילה האתיופית • דיווח מהשטח
עוד סיפור על פגישה של בחור יוצא אתיופיה עם שוטרים, מבהירה מדוע עד שלא יטפלו בבעיית הגזענות הנוכחת עמוק בתרבות הארגונית של משטרת ישראל – אפילו בתוכניות שאמורות לשפר את המצב – נמשיך לשמוע על שיטור יתר
בשכונת מצוקה אחת באשקלון חיות משפחות שהסיכויים שלהן להצליח שקולים לסיכוי שמחר יפרוץ כאן השלום. סיפורו של אברה מנגיסטו הוא הסיפור שלהן, של אוכלוסיית נפגעי הנפש בישראל, וגם של הזלזול בערך חייהם של מבקשי המקלט
מינויין הטרי של שופטות יוצאות אתיופיה מדגים את התעוררותו של שיח ביורוקרטי חדש המבטא לכאורה שינוי, אלא שלמעשה זו אותה הגברת בשינוי אדרת. הביורוקרטיה משמרת את יחסיה עם שכבה דקה של אתיופים המשרתים בה, אך חותרת למיצוב מחדש כתגובה לגל הביקורת הנחוש של צעירים יוצאי אתיופיה
המאבק לשחרורו של אברה מנגיסטו עולה קומה והמשפחה והפעילים מפנים מעתה את תביעותיהם לראש הממשלה וקוראים לציבור להצטרף. סיקור עצרת המחאה שהתקיימה אמש (א’) בירושלים, והעלתה שאלות על מידת מחויבותו של הציבור הישראלי, והלבן בפרט, למען אזרח שחור
כשמתבוננים על אלימות משטרתית בשנה האחרונה נגד אפרו-אמריקאים בארה״ב ויוצאי אתיופיה בישראל מגלים שהרבה קרה, אבל מעט השתנה. ההתבוננות אחורה מכריחה אותנו גם להביט קדימה ולשאול מה השלב הבא במאבק
המצוקה של משפחת היורה מחברון מאוד מטרידה את ביבי, בעיקר בהקשר להישרדותו הפוליטית. ומה על המצוקה של משפחת מנגיסטו, שבנם אברה מוחזק למעלה משנה בשבי חמאס?