להכפיל את מספר הלהטב”קים מחוץ לארון בצה”ל? רק אם מאמינים שעל אוכלוסיות מוחלשות לאמלל ולדכא אחת את השנייה. מחשבות על דיכוי, מיעוטים ושילוב מאבקים בעקבות שיבוש הסדר בכנס “פי 2 גאווה לישראל”
הדבר היחידי שעובד טוב בחברה לשיכון שאינה משכנת – גם בגרסתה ה״חדשה״ – הוא יחסי הציבור. כאשר אחת מבין רבבות הממתינים בתור מקבלת דירה, הנשרים של עמידר עטים עליה לצילום ראווה שקרי. אם ברצונכם לדעת את האמת, היכנסו לעמוד חדש המציג את מציאות הדיור הציבורי ללא מסווה וללא איפור
עקב האיום הנוכחי על קיומה של השדולה למען הדיור הציבורי בכנסת, חשוב להבהיר אי-הבנה עמוקה: לא מדובר בפתרון רק לעניים או למוחלשים ביותר, אלא במענה לחלקים נרחבים באוכלוסייה. ולא, אסור להיכנע להיגיון ההרסני של “מפעלי התיישבות” למיניהם מבית היוצר של איציק שמולי ודומיו
הרחק מעין התקשורת, מעשה נואש של משפחה מחוסרת דיור שפלשה לדירה הופך לטקטיקה של התנגדות באר שבעית כנגד מבצע פינויים-על-סטרואידים של עמידר וההוצל”פ. רנן יזרסקי על מציאות חייהם של מפוני עמידר, המשה סילמנים שאין להם דבר זולת חייהם
“אנשים כאן יושבים ובוכים על הבית שהם בנו. אבל הכוח עוד יחזור אלינו!” – כמאה שוטרים פינו הבוקר (ראשון) את המאהל בגן התקווה, ועצרו ארבעה פעילים/ות • אחר הצהריים בוצעו מעצרים אלימים נוספים בהפגנה נגד הפינוי מול עיריית תל אביב
שוכנות האוהלים ברחובות מחכות ומחכות לתשובות מעמידר והפסיקו מזמן לעורר עניין ציבורי. יורם שורק עם הסיפורים של שתיים מהן, שלא הופיעו על מסכי פסטיבל סרטי הנשים ברחובות – רבע שעה הליכה משם
אחרי שהממשלה בחרה לאמץ את החלטות טרכטנברג הממסמסות את הדיור הציבורי, העיריות נאבקות במאהלים, והתקשורת הישראלית הנשלטת על-ידי בעלי הון מדברת על “דעיכת המחאה”, אנחנו קוראים לציבור להצטרף למאבק מאהלי האין-ברירה