מסים
-
על מושג החירות
מה המשמעות של להיות חופשי/יה? יוסי דהאן על שלוש מסורות פילוסופיות של חירות, והשילוב ביניהן לכדי הבנה מלאה של מושג זה. חג שמח -
ומי יחוש בכאב?
הוא נשמע מיניסטריאלי, הוא נשמע ממלכתי, אבל הוא סקטוריאלי. הערה חשובה על שר האוצר החדש -
איפה הכסף? בהתנחלויות ובתאגידים
לא רצינו את ביבי. קיבלנו ביבי כפול שלוש. תחרות וייבוא הם הפתרונות. תעסוקה ושכר זה לא עניינה של הממשלה. אבל כ-ו-ל-ם חברתיים -
מי צריך מסים
גביית מיסים היא תנאי ראשון במעלה לתפקוד המדינה המודרנית לשם מתן שירותים חיוניים לאזרחים. התחמקותן של חברות ענק מתשלום מסים היא מעשה טפילי שגם שומט את הקרקע מתחת לבסיס החברתי לצבירת הונן -
מתי יתחילו לדבר על התקציב?
תוסיפו לחשבון את ה-3 מיליארד של “עמוד ענן”, ותקבלו את הזמן האידיאלי לשאול שאלות על תקציב 2013 והקיצוץ הצפוי במה שמכונה “נושאים חברתיים” -
מדעי הרוח כמוצר ציבורי
מימון מדעי הרוח על ידי המדינה הוא לא בזבוז לטובת פרזיטים מקושרים, אלא הדרך הרציונלית והיעילה ביותר לייצר ולחלק משאב שרוב האזרחים נהנים ממנו. המשך פולמוס -
מעבר לגיליונות האקסל של העוני
מבטם של כלכלני האוצר על העניים חושף את העובדה שאין להם בעצם שום עניין בסיבות לעוני – רק בהשלכותיו על המדדים וה”חוסן הלאומי”. אך האתגר האמיתי טמון לא בשיכוך האפקטים של העוני, אלא באימוץ אפיקי מחשבה חדשים וחתרניים כנגד השיטה. סיכום וקריאה לפעולה -
במקום להקדים תרופה למכה
לא צריך להיות חכמים גדולים כדי לראות שצעדנו בדרך הנכונה כדי לייצר שכר נשחק, מחירים עולים ומוביליות חברתית מעטה. רק חבל שקודם חטפנו את המכה ורק אז הבנו שיש בעיה שצריך לחקור -
המצב קשה, אתם יודעים
ושוב המילים על אחריות תקציבית ושמירה על מסגרת התקציב ותקציבים לא זעומים וחמש שנים ואפילו מהפך. אבל חלק מהחוקים כבר פה – רק שהממשלה לא טורחת ליישם אותם. לקראת המלצות ועדת טרכטנברג -
לאמץ את השריר הדמוקרטי
תשלום מסים והסתפקות בדמוקרטיה פורמליסטית הופכת את האזרחות שלנו לצרכנית. על מנת לבסס אותה על השתתפות, עלינו להמשיך את מחאת קיץ 2011 לתוך מוסדות שימשיכו לתבוע את המרחב הציבורי לטובת ההתארגנות האזרחית


