תנועת אחותי למען נשים בישראל מקיימת כבר יותר מעשור את פסטיבל לבי במזרח, וגם השנה הוא ייערך בשלושה מוקדים – עם הופעות של אמניות ואמנים מהעוטף בחגיגה של רב תרבותיות
הפינוי הסלקטיבי של תושבי יישובי עוטף עזה מחדד את הפערים שהיו קיימים שם קודם: חברתיים, כלכליים וביטחוניים. איך ייתכן שממשלת ישראל ממשיכה להתעלם ממצוקת תושבי אשקלון, העיר המטווחת ביותר במלחמה?
המתקפה הרצחנית על יישובי העוטף חורגת מכל דמיון אנושי והזוועות קשות מנשוא. נדמה שהדרג המדיני יבחר בכניסה קרקעית לרצועת עזה ויונתן אילן פונה אל החיילים ואל המפקדים בתחינה לשמור על צלם אנוש ולא לאבד תקווה באדם
כל הקונספציות קרסו, ובכללן אלו הנוגעות למשא ומתן על שבויים ונעדרים. יפעת הלל מסבירה מדוע כל שנייה שעוברת בלי שנערכים מאמצי על להחזרת השבויים היא בכייה לדורות
אם נרצה שתהיה יום אחד אפשרות למפגש ממשי בין יהודים לפלסטינים, נצטרך קודם כל לחייב את עצמנו לעצור את האלימות, את השליטה, את הגירוש ואת הרצח. עמדה נשית-דתית יכולה לתרום הרבה לקידומה של התחייבות שכזאת
אל-מעִין היה ביתה של משפחתי, אבו סיתה, במשך מאות שנים. כיום בני משפחתי הם פליטים ברצועת עזה ועל אדמותינו יושבים קיבוצים. תגובותיהם של מבקרים בתערוכה על תולדות הכפר, לימדו אותי רבות על אלה שנמנעה מהם הגישה אל האמת, קורבנות ההשתקה של הנכבה
מתברר שכל מה שעוברים עכשיו תושבי הדרום, יהודים ובדואים כאחד, הוא הזדמנות פז לחיזוק ה”התיישבות והזכות הטבעית על הארץ”. רותי לביא על הריח הרע שעולה מתוכנית החירום להקמת “מרכז קליטה למפונים” בשומרון
בין באר שבע לעזה, הופעל בימים האחרונים אותו הגיון מוכר של הצתת גזרה, תגובות ותגובות שכנגד. בצד הישראלי אין דיווח על נזקי ההפצצות בעזה, אבל גם פה וגם שם המשחקים הפוליטיים הם על גבם של אזרחים