שר השיכון משקיע בתוכניות שמשמעותן אחת: גזר דין מוות לדיור הציבורי. הוא משבר עצמותינו במילים יפות, בתוכניות במסווה חברתי, שכל מטרתן להתעלק שוב ושוב על המוחלשים ולייצר עוד ועוד רווח למקורביו
משרד השיכון וחברת עמידר חתמו במודע על הסכמים עם יזמי פינוי-בינוי, כדי להעביר לרשותם אלפי דירות חדשות ויפות תוך נישול המוני של דיירי דיור ציבורי בחסות החוק. חובה על שר השיכון גלנט לתקן את המעוות
נאבקות דיור ציבורי התבצרו במשרדי עמידר בדרישה לקבל תשובות: מדוע אמהות חד-הוריות ממתינות שנים לדירה ונזרקות לרחוב עם ילדיהן, בשעה שדירות דיור ציבורי עומדות ריקות או נמכרות למקורבים? בתגובה זעקה מערכת הכריזה: "שימו לב, עובדי עמידר, להסתגר בחדרים – יש פריצה לבניין". דיווח מהשטח
שר השיכון אורי אריאל חשב שזה רעיון טוב להעביר 100 מיליון שקלים (!) ששוכבים בקופה של עמידר לגרעינים תורניים. כי למה להשקיע כסף במי שנאבקים על קורת גג – קורבנות מערכת הדיור הציבורי בישראל – אם אפשר לתת אותו לאנשים עם "אידיאולוגיה"?
הפגנת המחאה על מצב הדיור הציבורי בבאר שבע השבוע הראתה את כוחה של אחווה נשית אמיתית, של קבוצת נשים שעד לפני חודש לא הכירו זו את זו. ההיענות העצומה הראתה באיזה עצב חשוף הדברים נגעו, ואיזו חבית אבק שריפה ממתינה בשכונות ובאזורים המוזנחים של ישראל. גיבורות מאבק הדיור הציבורי בבאר…
מנכ"ל עמידר התבלבל: חברה ממשלתית לדיור ציבורי צריכה להתמקד באספקת צרכי הדיור של דייריה המוחלשים, ולא להדגיש את הגבייה מהם. ולמשפט הזה שלו אין מה להוסיף: "את השנה החולפת סיימנו עם 93.4% גבייה מדיירים בעייתיים. אין לי לוקסוס – אצלנו כל הדירים בעייתיים"
בשביל דובר עמידר, והשלטון, הטענה שהמדינה מחויבת קודם כל לאזרחיה ולקיומם, היא הסתה. ואם כך, בפה מלא אני אומרת: אני מסיתה. רותי לביא על מאבק לשינוי מציאות שהוא מאבק נגד אלימות
מצד אחד התרפקות על פנטזיה של עבר יצרני, שוויוני, פמיניסטי, משוחרר וחופשי והתעלמות מאי-השוויון, השוביניזם, הדיכוי והנישול שהיו חלק בלתי נפרד מעבר זה, ומצד שני המשך ההתעללות והחלשת המוחלשים. רשימה על זיכרון ודמיון
הסיפור של הדיור הציבורי הוא סיפור נשי על אלימות ממסדית המתחבאת מאחורי פסקי דין, חוקים ומדיניות המונעים מנשים מוחלשות קורת גג. בעקבות הפינוי האחרון של רבקה לוי