איך נראה מאבק פמיניסטי כאשר שוויון לנשים לא רק מעוגן בחוק, אלא גם מהווה חלק מהאידאולוגיה הרשמית של המדינה? הצצה לעולמן של פמיניסטיות בברה"מ תחת המשטר הקומוניסטי
מתחת לפני השטח, פלישת פוטין לאוקראינה היא הכרזת מלחמה על הליברליזם וה"פמיניזציה" של הפוליטיקה הבינלאומית באמצעות מיליטריזם גברי קלאסי ששואף ליישוב סכסוכים בין גברים בדרך הישנה, הטובה והאלימה
אינטרסים כלכליים מארה"ב ועד סין, אידאולוגיה לאומנית, והסחת דעת שלטונית ממשבר הקורונה, כוחות רבים הובילו למתקפה הנוכחית. ומי יפסיד ממנה? לא רק האוקראינים
ראיון חריף עם האינטלקטואל הסורי מתנגד המשטר יאסין אל-חאג' סאלח, על התקוממות, על אלה שמדברים הרבה על מאבקים מבלי להיאבק בעצמם, על קומוניסטים מזדקנים צייתנים ועל ״מומחים״ הטוענים שהתמיכה במשטר אסד היא הרע במיעוטו
על חאלב ההרוסה כבר אין הרבה מה להגיד. אבל על מבצעי ההרס יש ויש וחייבים לצעוק זאת, וכן להחרים את כל הארגונים והמנהיגים הישראלים שתומכים באסד או לא מביעים עמדה ברורה נגד פשעי המלחמה שהוא מבצע בעמו
אחרי שנים של צעדות אחד במאי כפויות בברית המועצות, היה קשה להשתחרר מהצל האפל של מילים כמו קומוניזם וסוציאליזם. אם יש משהו שהחיים בישראל הוכיחו ליוליה כסלו, זה שההפרטה וההלאמה הן אחיות תאומות. עם שתיהן היא ניסתה לחיות, ושתיהן אכזבו. ובכל זאת, יש תקווה
בתערוכה ״הילדים רוצים קומוניזם״ במוזיאון בת ים מוצגת האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה, עוגן בעולם המעורער והשברירי של המשטר הטוטליטרי הקומוניסטי. מחשבות על ידע זמין, על מקור והעתק ועל מקומו של העולם ההוא – בעולמנו כיום
לא תמיד אנחנו זוכים לצפות במהפכה תוך כדי שהיא מתרחשת, בשידור חי. בשבוע האחרון זה קרה: The revolution was televised. השבועות הקרובים עשויים לקבוע לא רק את עתידה של אוקראינה, אלא אולי אפילו את עתידה של אירופה ויחסיה עם רוסיה והמרחב הפוסט-סובייטי
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
