יש לדייק כשמבקשים לקשור כתרים לש”ס, מפלגה שמדברת על “ספרדים” ו”שקופים” אבל לא באמת מקדמת סדר יום חברתי. קטר מוביל? אם שואלים את צבי בן דור בנית אז פחות
המאבק המזרחי תמיד דרש דיור, בריאות והשכלה, ולא התחשבות ברגשות וניתוח פסיכולוגי. אז למה הפכו אקדמאים מזרחים לאויב העם, ואיך מנרמלים גזענות והומופביה במסווה של ניתוח יחסי הכוח בחברה
“הם הובילו כאן תנועות שמאל, אך התייאשו ונדחקו להגר. סיפורם של הגולים החדשים” – כך תוארו מרואיינים בכתבה במוסף “הארץ”. לובנה הבוהק של הכתבה הדהד סיפור כואב שלא סופר – הרי הוא לפניכם
המהלך המקטב שמייחס למזרחיות מסורתיות, לאומיות, קהילתיות וחוסר יכולת או רצון לאמץ ערכים אוניברסליים אינו מאפשר סולידריות, בעיקר ברובד החברתי כלכלי, ומזניח היסטוריה שלמה של מאבקים
מערכת המשפט בישראל לא מזדרזת להכיר במזרחים כקטגוריה משפטית, ולא פעם עוולות קולקטיביות למזרחים מובנות בזירה המשפטית כמקרים פרטיים ונטולי הקשר. כנס ראשון מסוגו שהתקיים החודש בהרווארד הפגיש חוקרים וכותבים מזירות שונות תחת המטריה הרעיונית של המזרחיות
השנים האחרונות בשיח המזרחי מסמנות שינוי כיוון משמעותי: הזרם המרכזי והבולט הצליח לפרוץ אל מחוץ לחיקו החם של השמאל הרדיקלי ודמותו של הפעיל המזרחי, האינטלקטואל, החילוני והאנטי-ציוני מפנה את מקומה הבלעדי למגוון רחב יותר
תלמידי שנה ג’ לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית פגשו את הפרופ’ אווה אילוז לשיחה על מזרחיות, אפליה והפולמוס ב”הארץ”. למרבה הפלא, התלמידים האשכנזים שהיוו רוב בכיתה, נמצאו מתקרבנים, כן כן, ממש כמו מזרחים, הכול כדי להתחמק מהדרישה לשוויון