בטור ביקורת שכתבה נועה לימונה בהארץ, היא מתפעלת מהעוצמה של הנשים בסדרה "פריפריה אימפריה", תוך התעלמות מהיותן מזרחיות ופספוס גמור של העובדה שהסדרה היא עדות טרגית למצב המזרחי
הוא דווקא נהנה מתקופת הקורונה, חולם שאיוב יקרא את ספר השירה שלו, וחושב שכתיבה היא התפילה לגן עדן או גיהנום ולא אחד מהם. לכבוד יציאת "שאריות", גיל אליאס ענה על השאלון של העוקץ
חסרה לו גרסה עברית ל"טאקט", גם בשפה וגם בכנסת, הוא חרדתי מדי בשביל אמונות תפלות והספר החדש שלו על תיאטרון מזרחי בישראל התחיל כשרבוט על פתק. השאלון מארח את נפתלי שם טוב
הומור עדתי, קצת ז'רגון מרקסיסטי שהמרוקאים כמובן לא מבינים, על הבמה יש רק אשכנזים "טובים", והנרטיב עובר דרך המשת"פ. נפתלי שם טוב צפה בהצגה של בית לסין על הפנתרים השחורים
בעשור האחרון הנשים האפגאניות מינפו את השירה כמשאב מחולל שינוי. סוגת השירה 'לנדיי' הביעה בצורה חדה, סאטירית, עוקצנית וביקורתית את הנעשה באפגאניסטן בכל המישורים. הקשר שהיה לי עד לפני שבועיים עם נשים אפגאניות אקטיביסטיות חברתיות, נגדע באבחה
בספרם החדש בוחנים דליה גבריאלי נורי ומתן פלום את ייצוגי המעברות בתרבות הישראלית בין השנים 2015-1950 על הציר שבין הדרה מהזיכרון הלאומי לבין תפיסתן כגורם מצוקה וסבל קיומי. להלן המבוא לספר