״גט״
-
רונית אלקבץ פענחה עבורי את התהום
בידיים חשופות ובמבט צלול שרטטה רונית אלקבץ את קטבי הנפש, את הקרב המתחולל תדיר בין מה שגורלך הכתיב לך לבין תשוקותייך. היא פירקה לגורמים את יסודות האהבה, הבריקה ומירקה עד שהבהיקו כמו מראה. לזכרה -
הלוואי שהיינו זוכות לראות את ויויאן על המסך כאישה חופשית
בין ״ולקחת לך אשה״ ל״גט״: רונית ושלומי אלקבץ נתנו קול ופנים לנשים וגברים שלא זכו לראות את עצמם על המסך הגדול. יהי זכרה ברוך -
לרונית אלקבץ, האשה שתמיד נשארה איתי
הקול שלה, הנשבר לפרקים, מצטרד לרגע, מבטא של עברית ישראלית אבל לא מכאן. המבט, הנושא כאב של זיכרון, לא רק של הסיפור שהיא מספרת עכשיו בסרט זה או אחר. שחקנית שמעבירה במבע אחד מה זה להיות אשה בעולם, מה זה להיות אשה כמו ויויאן אמסלם במקום הזה. יהי זכרה ברוך


