״נדנדות״

• 
  דנה ג. פלג 17.06.15

  השעה היא לנצח יום ראשון, חמש אחר הצהריים

  כשקוראים בעיתון על הורים שהרגו את ילדיהם, בשוגג או במתכוון, אפשר לצקצק בלשון, אפשר אפילו לשבת לרגע ולחשוב עליהם ואז לעבור הלאה. לא בהצגה הזאת. על ״נדנדות״ של תהל-רחל רן