בסיס הבעייתיות בימי ירושלים טמון בחשיפת הבלוף של העיר המשוסעת ש”אוחדה לה יחדיו” ובניסיון לנקות את המרחב מכל גורם פלסטיני שעשוי להזכיר לצועדים שירושלים אינה מאוחדת באמת
מנהיגים לא נכבדים, נמאסתם עלינו. אנחנו חייבות לעצור את זה. אנחנו שחפצות בחיים. אנחנו שעוד לא הצטרפנו לכת היגון והמוות, הסגידה להמנון ולדגל. אנחנו שיודעות שאפשר לחיות אחרת. כי אין פתרון לחיים פה מלבד חיים בשוויון מהותי, רב-מימדי ועמוק
בשבועות הקרובים ידונו בהתנגדויות למה שמכונה “מתחם קדם” – פרויקט עצום-ממדים שאמור לקום מעל שרידים ארכיאולוגיים בסמוך לחומת העיר העתיקה. פרויקט שמימושו יביא לפגיעה בלתי-הפיכה במראה האזור, וחשוב מכך אף יגזול קרקע נוספת מתושבי סילוואן
מה שקרה הקיץ לא מוכיח את התבונה הטקטית שבקריאה לצדק-חברתי-רק-אל-תזכירו-את-הכיבוש, אלא את ההכרח לסיים את הכיבוש כדי שהקיץ יהיה יותר מאשר עונה חולפת. חגי אלעד מחזיר את הכיבוש לכותרת ברוטשילד פינת ענאתא
פרויקט סרטונים משותף ל”בצלם” ו”גרדיאן”: פלסטינים וישראלים החיים במזרח ירושלים ניהלו יומני וידאו, המאפשרים הצצה חטופה אל השלכותיה של המציאות הנפיצה על חייהם
הגיע בעקבות שביתת המורים, נשאר בגלל עופרת יצוקה, והפך פעיל מרכזי במאבק לקיום בכבוד של תושביה הערבים של העיר. ראיון עם ארז וגנר, רכז מען בירושלים המזרחית
ישראל עשתה מאמצים רבים לקבע את שיח הסכסוך סביב 67′, מתוך עמדה שסיפור 48′ תם ושלאחריו נוצרה מציאות בלתי הפיכה. את הנחרצות הזאת מערערים ללא הרף תאבונם הגדול של המתנחלים בירושלים המזרחית וההתגייסות של הממסד להשביעו