המלחמה בישראל הפכה למצב קבוע ורווחי, הגדה והרצועה הפכו לאתרי ניסוי של סוחרי נשק המגובים באנשי רוח. אלה הם גיבורי "המעבדה", סרטו החדש של יותם פלדמן. בראיונות הנדירים שהוא עורך מתגלה כי דמותו של סוחר הנשק הפועל במחשכים פסה מן העולם
מדיניותה של ישראל לא השתנתה, החקירות שנפתחו בעקבות המבצע לא הסתיימו והטיפול המשפטי בפשעים שבוצעו במהלך "עופרת יצוקה" לא מוצה. השמועות על מותו של דו"ח גולדסטון הן מוקדמות מדי
חייבים להתעקש על חקירה ישראלית עצמאית, שתבדוק את העניין המהותי: כיצד נהרגו בעזה מאות אזרחים לא מעורבים? זו דרישה שלא חיכתה לגולדסטון, וממשיכה להיות רלוונטית לעתידנו כחברה מוסרית
עד היום נפתחו 52 חקירות פליליות לגבי אירועים בעופרת יצוקה – שלוש מתוכן הובילו לכתבי אישום ולא ברור כמה עדיין נמשכות. החקירות הללו, אותן משבח גולדסטון, מתעלמות מהשאלות החשובות באמת: מי קבע מהי מטרה לגיטימית, מהן הוראות הפתיחה באש ומהו היקף הכוח
הדרישה בשמאל הישראלי לאמץ את מסקנות גולדסטון במלואן מהווה סימפטום למחלה חמורה הרבה יותר של מחנה פוליטי זה: הניסיון להסיט את הדיון בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני לזירה המשפטית הבינלאומית
אם טורחים לקרוא ברצינות את מאמרו של השופט ריצ'רד גולדסטון ב"וושינגטון פוסט", מבינים כי הוא רחוק מלהוות את אותה הכאה על חטא בה נהנית להתפלש ההסברה הישראלית. למעשה, הדברים הקשים שנמסרו על ידי ועדת האו"ם לא השתנו כלל
ספר חדש על דו"ח גולדסטון יוצא לאור, ומזמין את הקורא/ת ללמוד את הדו"ח ואת הנסיבות שלתוכו נולד ואף לבחון את שאלת השלכותיו על העולם ועל צדק אפשרי. המבוא לספר מובא כאן בתרגום עברי