עוד יומיים יינתן גזר הדין במשפטה של המשוררת דארין טאטור, שהורשעה ב"הסתה לאלימות" במשפט שכולו מופת של כשל לשוני. יואב חיפאווי חזר לפסק הדין ולאולם הדיונים בנצרת כדי לנסות להבין מה בעצם קרה פה
בצהרי ה-19 באוקטובר 2016, יצאו אלפי נשים בארגנטינה לשביתת מחאה היסטורית שיצרה זיקות בין אופנים של אלימות כלפי נשים. מה יכולה תנועת metoo# ללמוד מהגל האחרון של הפעולה הפמיניסטית באמריקה הלטינית? סנונית ראשונה בפרויקט תרגומים חדש מעולמות השמאל
"אני יודע שניו יורק היא תחנתי האחרונה. פה אמצא את מותי, גופתי תישרף והאפר יפוזר במי ההדסון. כך אכתוב בצוואתי, שכן אין לי חלקת קבר בארץ שכבר אינה ארצי, שבה אוכל לבקש שיקברו אותי, עטוף ברוחות אבותיי". הפרק הראשון בספרו החדש של אליאס ח'ורי, שהשקתו תתקיים ביום רביעי הקרוב
הכשל של בית המשפט הישראלי מתגלגל אד אבסורדום במקרה של דארין טאטור. התיק כולו – מהשיר שכתבה ועל לפרוטוקול הדיונים – נופל וקם על יכולות התרגום של המערכת מערבית לעברית, ואלה, איך לומר זאת בעדינות, בעייתיות ביותר
"איך נראה מפתח של משורר העוזב את ביתו? הוא שם פעמיו אל הנמל. בידו האחת החזיק את המפתח ובידו השנייה לקט שירים. פרק מתוך התרגום החדש לספרו של סלמאן נאטור: "הזיכרון שוחח איתי והסתלק: חייו ומותו של השיח' מחורץ-הפנים", פרק חמישי בסדרת ספרות הנכבה. מערבית: יהודה שנהב-שהרבני
מיוחד: תרגום שירו האחרון של מחמוד דרוויש, "מטיל הקובייה – لاعب النرد". את השיר הקריא המשורר לראשונה ב-6 ביולי 2008, במהלך טקס השקת רחוב חדש על שמו בראמאללה עם חזרתו לעיר לאחר היעדרות של שלוש שנים
מי הפושע ומי הזכאי? הגבר העשיר שקנה את נאמנותה של צעירה בכסף רב או האישה שקמה ויצאה מכלוב הזהב לטובת אהבת אמת? מי המדוכא ומי המדכא? מתוך "רוחות מרדניות" שהתפרסם לראשונה ב-1908 ותורגם לראשונה לעברית לאחרונה
