התורנות היא מאמץ טוטאלי, תובעני, שנמתח על פני שעות ארוכות, סובבת יום רודף לילה ויום באותו מרחב דחוס של דחיפויות ובהילויות ואחריות כמעט כבדה מנשוא. יום לפני, אני באבל. יום אחרי – אני ישנה ואחר כך בעיקר בוהה. כך נראה המשבר בבתי החולים
והנה מצאתי את עצמי צועדת לאשפוז במחלקה הסגורה לנשים באברבנאל. 48 שעות של הליכה חסרת תכלית במסדרון, ורצון לברוח הכי רחוק שרק אפשר ממרחב שאמור להיות מוגן כדי לזכות בחזרה במעט שפיות ותחושה אנושית
אוחחח אני מטומטמת… לא נמרחתי ולא שתיתי, כמו ילדה קטנה היו צריכים לגרור אותי לבית חולים באמצע טיול משפחתי. קצת מעצבן, גיליתי שאני צריכה לשלם 500 שקל על הטיפול. הוא לא נמצא במסלול שלי, "רקפת", אלא במסלול החדש שמעליו – "ברקת". יומן פציינטית עתידי מאת טלי גולדרינג
חובתי כרופאה היא לא רק לשאול לשלום החולים שמגיעים אלי. חובתי כרופאה היא גם לשאול מיהם החולים שלא יכולים להגיע. הנאום של ד"ר שירי טננבאום, רופאה מתמחה שהגישה את התפטרותה, בצעדת המיליון
הכנסת כמות קטנה של וירוסים מוחלשים או מומתים מסייעת לגוף להתמודד עם מחלה, אך רכיבי רפואה פרטית במערכת הציבורית אינם מצייתים לאותו עקרון. ההפרטה מהווה פגיעה אנושה ברפואה הציבורית