אז מה עושים עכשיו? האם ההצבעה היום הייתה נקודת אל חזור? מי מוליך את הזמן ואיך מוצאים בייאוש פוטנציאל אמנציפטורי? יצחק בנימיני חושב על חצי שנה של מחאה ומשרטט מהלך עתידי אפשרי
“צד אחד נלחם בכל כוחו על הנפש הדמוקרטית של המדינה, מול הצד השני שנלחם על עוולות וצלקות, אולי על כך שהדמוקרטיה אף פעם לא ממש הייתה שלו”. נאומה המלא של אלונה קדם מקולקטיב מזרחי-אזרחי, הערב בפרדס חנה-כרכור
סיפורה של מחאה על חורשה שהיא מרחב אורבני של “בין לבין”, ועל משמעויות של התנגדות תושבים ושיתוף ציבור. איך ומה אפשר להקיש ממקרה מקומי על מחאות נרחבות יותר?
לב גרינברג חוזר אל היועץ הארגוני הראשון, אל החוקים הראשונים ואל המנהיג שהיה כבד פה וכבד לשון ועדיין כריזמטי. מבט סוציולוגי על המשבר הנוכחי ועל שאלת דמותה של הארץ המובטחת
ד”ר זהורית אסולין יצאה למחות על השינויים שמבקשת הממשלה לחולל במערכת המשפט, ולרגע חשבה שראתה אחדות. בבוקר שלמחרת היא קראה שיר שהזכיר לה שהשמאל הלבן עדיין, ובכן, שמאל לבן
סירובו האמיץ של שחקן הפוטבול האמריקאי לעמוד בהמנון במחאה על היחס לשחורים בארה”ב מספק חומר למחשבה לגבי מחויבותם של ספורטאים ערבים, אשר למרות הכל בוחרים לשחק בקבוצות ובמוסדות ישראלים, וחמור מכך – לשתוק את עמדותיהם הפוליטיות