בעוד גרוסמן השיא מס שפתיים פוליטי מביך ברדידותו, הממסד הרים טקס מפואר ומסוגנן המתאים לערכיו יותר מאשר לקדם ולהוציא לפועל מדיניות שתחתור לצדק חלוקתי, לשוויון ולייצוג של ממש במוקדי כוח
אני כבר לא יכולה לשאול את סבא וסבתא שלי איך יכלו להיות חלק מהזוועות האלה. אני רוצה להאמין שהם לא ידעו על הנכבה, על חטיפת הילדים, על הניסויים בבני אדם, ואני יודעת שזאת אמונה חסרת בסיס
הימים הלאומיים מחזקים את התפיסה הקמאית המעין פגאנית לפיה בכל דור יש פרעה או המן הרשע שהתגלגל בחמילניצקי, היטלר או אחמדניג'אד ומעודדים פולחן המטשטש את ההבדל בין מדינת ישראל לממלכת ישראל, בין צה"ל לגיבורי דוד ובין מנהיגינו למשיחי ישראל
