סמדר לביא מתבוננת בספרה ״עטופות בדגל ישראל״ אל מול הרנסנס התרבותי המזרחי של השנים האחרונות ושואלת שאלות נוקבות בנוגע למזרחיות מדומינת ואמיתית, ליחסינו עם הפלסטינים ולחייה של האם החד-הורית המזרחית
קטעי עיתונות, פמפלטים ותמונות נאספו והפכו לארכיון שיתופי שמספר סיפור של קהילה שלמה. שני טקסטים מהכנס ״למי שייך העבר? ארכיון וחברה בישראל״ שייערך מחר דנים בחשיבותו של הארכיון הלסבי של ארגון ״אשה לאשה״
לציון יום האשה, ביקשנו מכותבות שונות להיזכר באירוע נשי משמעותי שהתרחש השנה. 14 כותבות נענו. הטקסטים הקצרים שלפניכם יוצרים תמונת עולם מורכבת, עם הרבה קושי וכאב לצד חוזק וסולידריות, פריצות דרך מעצימות לצד דרך ארוכה וארורה שעוד יש לעשות. מה שבטוח, זה שהיתה לנו שנה סוערת ומלאת מאבקים שקצרו פירות
מדינת ישראל מעמידה לדין חייל מג״ב שדיווח ללהב״ה על יהודיות המקיימות קשרים עם פלסטינים. זו רק מראית עין ליברלית מצד מדינה שממשיכה להעמיק את האלימות הממוסדת משני צדי הקו הירוק: פלסטיני יכול להיות רק האויב, כמו שרקיה עיד אבו עיד היא קודם כל מחבלת. מול זה דרושה לנו שפה חדשה
לאור פרשיות ההטרדות המיניות מהזמן האחרון, נדמה כי אספקטים מגדריים בחברה הישראלית משתנים ומתקדמים. אלא שהפמיניזם הישראלי המיינסטרימי עודנו יהודי, אשכנזי ולבן – ולא ממהר לצאת למלחמה על זכויותיהן וחייהן של נשים ערביות
תנועת ״אורפוד״ מלווה סרבני ונמנעי גיוס מצעירי העדה הדרוזית, ומנסה להציב נרטיב חלופי לזה הציוני ולהזכיר כיצד היו הדרוזים מבין הראשונים להילחם בקולוניאליזם הבריטי ובתנועה הציונית לפני 1948. הדייה כיוף מסבירה על חזונה של התנועה, מטרותיה והישגיה