ועדת אלאלוף לא גילתה שום דבר חדש שאנחנו, חוקרים וארגוני שינוי חברתי, לא אומרים כבר שנים רבות. היא לא הייתה מוקמת בלי לחץ מצד ה-OECD, ומלכתחילה לא נועדה להילחם בעוני (שלא מטריד את הממשלה) אלא בנתוני העוני (שמטרידים את ה-OECD). היא השיגה את מטרתה, והעוני יישאר איתנו
הצעת חוק “אחריות המדינה לחינוך ציבורי” רק מחזקת את תהליכי ההפרטה, ההפרדה ואי-השוויון ומרסקת את החינוך הממלכתי, ולמה כדאי ללמוד לקח ממה שקרה למערכת החינוך בצ’ילה
על אף ששבדיה היא עדיין “גן עדן” חברתי יחסית למדינות מערב רבות אחרות, ההפרדה המרחבית בין המהגרים והפליטים לבין המקומיים הלבנים היא הבסיס למהומות האחרונות וכנראה גם לבאות
דוח חדש של מרכז אדוה על מדיניות התחבורה הממשלתית שבו זמנית פותרת בעיות ומחמירה בעיות. מדיניות שגם אם הקלה על העומס בכבישים בטווח הקצר, יצרה תלות גוברת ברכב הפרטי והחמרה במצב התחבורה בטווח הארוך
החרדים דאגו לאינטרסים של הציבור “שלהם”, אך בזכותם נהנה ציבור רחב משירותי בריאות בסיסיים כמו טיפולי שיניים יקרים. לעומת זאת יש עתיד נשאו את שם המעמד הבינוני לשווא. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
סוף סוף זכינו. מקום ראשון בעוני לישראל בדו”ח ה-OECD. קחו דוגמא מבריטניה: הציבו את המאבק בעוני (ולא בעניים) כמטרה ממשלתית והצליחו בכך במידה רבה. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
