האסון של איבוד מדינת הרווחה מתחוור עכשיו גם למעמדות השבעים בישראל. אבל כבר אין כתובת, אין ממשלה, אין מפלגה ואין איגוד מקצועי לפנות אליו. כרוניקה של התרוששות
תשובה, דנקנר ושאר “קברניטי המשק” הם חלק ממערך עולמי של הון שהפך למפלצת מאסיבית, אמורפית ודורסנית. בעיניה כמעט כולנו משתייכים לאותו מעמד, ומה שנמצא על הכוונת זה רמת החיים שלנו
במקביל להבנת הכלכלה הנוכחית ככלכלה פיאודלית, המבוססת על חוב של משקי בית, את עולם העבודה הנוכחי יש להבין במושגים של עבדות. רפובליקת האוהלים החליטה להביא את המצב הזה לסופו
באתנוקרטיה הישראלית המאבק “נגד” הפך לדגל מוביל, וכך מצאנו את עצמנו יהודים נגד ערבים, דתיים נגד חילוניים, עולים נגד ותיקים וסטודנטים נגד שאר העם. כעת יש סיכוי למאבק משותף וליצירתו של מגזר חדש – המגזר החברתי. דיווח ממאהל באר שבע
החדשות הטובות: עשרות-אלפי ישראלים הצליחו לפזר את מסך העשן של התעמולה הניאו-ליברלית בטלוויזיה המסחרית. החדשות הרעות: אין שם כמעט מי שיסביר את הדרישות שלהם
רה”מ מרמז על קיצוץ במשרדים, אך זה לא הפתרון. במקום ללמוד ממדינות שבהן יש צדק חברתי גבוה, כאן מתעקשים על הטבות מס במיליארדים לבעלי ההון ועל השקעה חברתית מהנמוכות בעולם
המאבקים על מחירי הדיור והמזון הם צעד לעבר ביסוס חברה אזרחית משפיעה ותזכורת כואבת לחברי הממשלה שהם משרתי הציבור, לא אדוניו. חשוב להנכיח את הקשר ביניהם ולא להיבהל מהמלה “פוליטי”