בתחילת אוגוסט, כשכל הארץ התכסתה אוהלים-אוהלים, החליטו בעיריית תל אביב לפרסם מכרז לדיור בר-השגה על קרקע עירונית אצלנו בשכונת שפירא. נשמע מצוין? לא כשקוראים את הפרטים הקטנים. עמליה סיטון לא קונה את הג’נטריפיקציה
משמעת קואליציונית מושלת בעירייה, ומיישרת את העושים במלאכה לפי תלוש המשכורת ובניגוד לצו המצפון. בעוד זירות המאבק משתוללות בעיר, נפרדה יעל בן יפת ממועצת תל אביב עם מחווה למלקולם X
בעיני נשים פלסטיניות שביקרו איתנו בתל אביב, נראו שד’ רוטשילד כ”מחנה פליטים לישראלים”. נקווה שיושבי האוהלים יתפכחו ויפסיקו לשלם את המחיר הכלכלי, הצבאי והאנושי שכופה עליהם מדינה של סקטור אחד, המוגדר אך ורק על פי דתם של חבריו
בניגוד לערביי יפו, תושבי דרום תל אביב עדיין לא זוכים להכרה על-ידי העירייה, ואפילו הפירורים להם זוכים ביפו נמנעים מהם. חדש ממוחו הקודח של חולדאי: דיור בר השגה בדרום העיר למי שידם דווקא משגת