ח״כ נורית קורן טוענת שמבחני המיון לשופטים הם קרקע פוריה לאפליה של מועמדים מזרחים. זה לא סוד שמזרחים ומערכת המשפט נפגשים לסידור מאוד ברור – מזרחים מהצד של הנאשמים, אשכנזים בצד של השופטים. אז למה מרים נאור ממשיכה להכחיש?
״מגש הכסף״ עושה הכל – מלבד פוליטיזציה של הכלכלה הישראלית. דורון צברי וגיבוריו לא רצו לדבר ״עדתית״, “מגדרית”, “לאומית” או “מעמדית”. כך נפלו רוב שיניה החדות של הביקורת, שאינה קוראת לעניים ולעניות בישראל בשמם המלא – ערבים, נשים, מזרחים
שלום חנוך לא מבין שהבחירה בו לפתוח את פסטיבל ישראל, אינה פחות פוליטית מהבחירה להביא את מירי רגב לנאום בו, ואת אלו שצעקו לה ״בוז״ לא שמענו פוצים פה בעניינים בוערים אחרים. בקיצור, פוליטיקה רק כשנוח
שום דבר לא בסדר כאן, בבית. אני חוששת שלא הפלסטינים יהרגו אותנו ולא הכיבוש יכניע אותנו – החברה האזרחית היא שקורסת. והיחיד מבין המועמדים שיכול לפרק מוקדי-כוח מסורתיים ולפעול לכינונה של חברה חדשה הוא משה כחלון
היום מתחילים הטיעונים לעונש במשפטו של אולמרט, מה שמזכיר ליזהר באר תחקיר אחר על שחיתותו של האיש. יש להיזהר מהתעתוע שבשמחה על כך ש”תפסו את הגנב”, כאשר שחיתויות גדולות הרבה יותר מתרחשות בחסות החוק
אז הפרחה המזרחית עשתה פדיחה כשהחליטה לשיר לביבי, והשמאל מיהר לקפוץ על זה. מעניין מה היה קורה אם שרית חדד היתה שרה באירוע של מרצ. ואם השמאל רוצה קו אל האושר לסלול, שיתחיל ללכת עד הסוף עם ההבטחות והאמירות שלו
הם כבר תכננו את כניסתו המרהיבה של כוכב הטלוויזיה, את הופעתה הנוצצת של הנסיכה האדומה. עכשיו השבט הלבן עומד ומקלל מול הקומבינה האולטימטיבית של שאול מופז, שידע היטב כי אין לסמוך על קולותיהם. משה קריף חזר לימי דוד לוי