אל מול ההפגזות מהשמים נסים תושבי הדרום מחייהם, מצרכיהם, מתקוותיהם ומשאיפותיהם לחיים טובים יותר. כך בדיוק מרתקת אותנו הלחימה להישרדות אינדיבידואלית בהווה ומרחיקה אותנו מטיפוח של סולידאריות מעמדית רחבה ובעלת פוטנציאל מהפכני
מתוך אינטרסים צרים לשווק את הקרקעות לבעלי הון, פועל מנהל מקרקעי ישראל מאחורי גבן של המשפחות היושבות בליפתא מאז 48′. בעלי בתים ערביים אחרים בשכונות אחרות שנכבשו במלחמה, למשל קטמון, זכו מזמן להסדיר את הבעלות החוקית על בתיהם. יוני יוחנן, תושב השכונה, על נחישותם של אנשי ליפתא להיאבק בגזענות המוסדית
רחוקה. הומוגנית. רק צריך לעשות אותה דומה למרכז. שלמה סבירסקי מסביר למה השימוש במושג “פריפריה” עושה דה-פוליטיזציה לסוגיות של פיתוח, שוויון וחלוקת משאבים. מישהו אמר ערבים, מזרחים, כפרים לא מוכרים ותעשיות לואו-טק?