מי שלא רצה את הפנתרים השחורים שוחרי החופש, מי שלא הסכים לראות מזרחים כשווים ומי שלקח חלק בביזוים, שיתמודד עכשיו עם אנרגיה אלימה שנישאת על ידי המעמדות הנמוכים והלא-לבנים בישראל. אלימות מסוכנת ומפחידה שמאיימת לשטוף את כולנו
מאמצי טיוח והסתרה כבירים היו גם היו. זו עובדה, ועובדה זו הייתה צריכה להביא כל עיתונאי ראוי לשמו לשאול, “למה?” אבל חשוב יותר להבין שבהיעדר דיון נוקב וכן על העבר, גישות גזעניות דומות ממשיכות להכתיב את ההווה ואת העתיד
בחירתו של לונדון להימנע מהתמודדות עם השאלות הקשות בפרשת חטיפת ילדי תימן, קשורה באופן הדוק לזהות שלו כבן הגמוניה מנשלת, לסירובו לוותר על הון סימבולי שהוא ושכמותו מחזיקים בידיהם