במראית עין של משבר חזרנו לנקודת האפס של הדיון: שוב מדברים על קיצוצים מאסיביים בתקציב הרווחה ועלייה משמעותית בתקציב הביטחון. זה הרגע להבהיר לממשלת נתניהו שהמאבק של הקיץ שעבר היה רק קדימון למאבק על תקציב המדינה 2013
מבטם של כלכלני האוצר על העניים חושף את העובדה שאין להם בעצם שום עניין בסיבות לעוני – רק בהשלכותיו על המדדים וה”חוסן הלאומי”. אך האתגר האמיתי טמון לא בשיכוך האפקטים של העוני, אלא באימוץ אפיקי מחשבה חדשים וחתרניים כנגד השיטה. סיכום וקריאה לפעולה
גם אם הוא משתדל מאד שלא להצטייר ככזה, תפיסת העולם של דה מארקר היא ניאו-ליברלית ופתרונותיו לבעיות כלכליות-חברתיות קשורים תמיד ל”שוק החופשי”. מתן קמינר עם הסיבות שבגללן המחאה החברתית חייבת לתפוס ממנו מרחק
הגיע הזמן שנבין שה”איחוד” אינו יכול להפוך מאמצעי לתכלית, ושכל עוד הפיצול ב”עם” נובע ממגמה של הגדרה ברורה יותר של המטרות הוא מבורך ומעיד על בגרות. יערה בנגר קוראת להחליף את הרטוריקה של העם המפוצל במושגים של חברה אזרחית ושל סולידאריות
איציק ספורטא צפה בראיונות שנתן נתניהו לשלושת הערוצים, ועלה על כמה דברים שהמראיינים שכחו לשאול ובכך נתנו לגיטימציה לתפיסת עולמו: מיסים זה רע, קיצוצים זה טוב
אומרים לך שהעניים לא משלמים מיסים? משקרים לך. בין היתר, משמעותן של הגזרות החדשות היא כי העניים ביותר ישלמו כ-2.5 אחוזים נוספים מהכנסתם, ואילו העשירים – רק כחצי אחוז. ממשלת ישראל מכריזה על שלב חדש במלחמה כנגד אזרחיה העניים
בוקר אחד מתעורר ראש הממשלה ונחרד. בעיני רוחו עוברות מצפון שיירות של משאיות עמוסות בטילים כימיים. ומנגד, האזרח הקטן אינו יודע את נפשו: הימין צודק, זורקים אותנו לים. כך מנפנף קמפיין ההפחדה את המחאה, מצדיק את גזירות המסים ומאחד את שורות העם
עיריית תל אביב יודעת היטב כי הביורוקרטיה היא אמצעי בדוק לשחוק את המפגינים ולהרוג את המחאה. היא יודעת שאמצעים ביורוקרטים ואזרחים צייתנים משמעם פגיעה אנושה בחופש הביטוי. הכירו את נוהל 834 שהמציאה לעצמה: רישיון להבעת דעה במרחב הציבורי
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
