ההפגנות שערכו בסוף השבוע שעבר פליטים אריתריאים תוך הזדהות עם ניסיון המרד באיסאייס אפוורקי, חושפות מה רב השוני בין קהילות הגולים בעולם לבין הקהילה בישראל
תפקודה הלקוי של מערכת זיהוי הקורבנות בישראל מותירה בכלא מאות מבקשי ומבקשות מקלט ניצולי עינויים ואונס בסיני, ללא טיפול פיזי ונפשי ראוי. אפשר להתחיל בזה שב”סהרונים” תהיה יותר מעובדת סוציאלית אחת דוברת טיגרניה
האם בת 23, בתה בת שנה ו-3 חודשים, הן כלואות בסהרונים בגין “הסתננות”, מוקפות גדרות, מגדלי שמירה ותיל, למרות שמעולם לא תכננו להגיע לישראל. זו תהיה מציאות חייהן בשלוש השנים הבאות
רק טבח הוא פקודה בלתי חוקית בעליל, וחיילינו הרי לא יורים בפליטים באש חיה, הם רק מסתכלים עליהם גוססים מול עיניהם, מקסימום יורים בהם גז מדמיע. רשמים ממסע לילי למדבר, שהסתיים בלי להגיע לפליטים או להבנה עם חיילי צה”ל חדורי האקלים הפוליטי העכשווי
כדאי שמקבלי ההחלטות יזכרו שבפני מבקשי המקלט עומדת בחירה בין מוות לחציית הגבול. ואז, במסגרת הניסיון למצוא פתרון הומאני, אולי יבינו שהגירה איננה בהכרח נטל, בטח לא כזה שישראל לא תעמוד בו
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
